ברכת יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
או"ח · סימן קעט
(מג"א סק"ב) כתב הרב"י מל' הרא"ש וכו' וצ"ע וכו' ועוד הרא"ש בעצמו כתב וכו', ונראה דודאי הרא"ש ס"ל דאפילו נטל ידיו א"צ בהמ"ז והר"ן מחולק עם הרא"ש לענין אכילה אם שייך סילוק בהב לן ונברך, והרא"ש כ"ל דהוי סילוק כמ"ש המחבר בסי' זה (כמ"ש המחבר בסי' זה) בשמו, וא"כ ה"פ בהרא"ש שכ' והב לן ונברך לדידן והצריך ברכה תחלה בין לאכילה ובין לשתי' דאין הטעם משום סילוק רק משום תיכף לנט"י ברכה א"כ ליכא לחלק בין אכילה לשתי' וא"כ בהב לן ונברך ליכא חילוק נמי בין אכילה לשתי' אבל באמת גבי נטל ידיו מהני כשבירך תחלה המוציא, אבל הרב המחבר דס"ל להרא"ש לא סגי בברכת המוציא תחלה רק שצריך לברך בהמ"ז כיון דנטל ידיו עדיין קושי' המג"א במק"ע דדברי הרא"ש סותרים אהדדי, וצ"ל דס"ל להמחבר דמידי הוא טעמא דנטל ודיו אסור לאכול כיון דנטל ידיו חל עליו מצות בהמ"ז לכך אסור לו לאכול פד שיברך, משא"כ שם בע"פ דמיירי לענין קידוש, וא"כ חל עליו חובת קידוש, ומאי חזית דיברך חובת בהמ"ז דלמא יקיים חובת קידוש לכך סגי בבירך עליו תחלה המוציא: