ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר
סדר גט שני הניתן מיד הבעל ליד השליח. · כז
אם המגרש הוא משומד יאמר לו הרב צריך אתה לתת הגט על שני דרכים הראשון עיקר והשני לרווחא דמלתא ובכה תשעה תמסור הגט ליד פב"פ שיקבל אותו ויזכה בו לאשתו ותתגרש בו מיד בקבלתו ואולי יש קצת גמגום בדבר אם תועל קבלתו ולכך תחזור ותקח הגט ותמסרנו ליד השליח להולכה בהליכתו ע"כ תמנה אותו לשליח לרווחא דמלתא דהיינו שתאמר לו הנני פ' וכל שום וחניכא דאית לי ממנה אותך וכו' כדלעיל עד ומותרת לכל אדם ואח"כ מסיים והנני מקבל עלי' בשבועות התורה ובחלקי לעה"ב שלא אבטל את הגט ולא את השליח. אם המגרש וכו' עד ותמסרנו ליד השליח להולכה בהליכתו כן מסיק בת"ה ואע"ג דמסתימת דברי הש"ע ורמ"י ס"ס ק"מ ורמ"א ורמ"י סי' קמ"א סכ"ט משמע שאין לומר לו כלל צריך אתה לתת וכו' רק שבשעת נתינת הגט לידו יאמר לו תחלה זכה וכו' ואח"כ יאמר לי כבר אשתך וכו' כדלקמן סי' כ' מ"מ כיון שכבר נתבאר בסי' כ"ד שיש לו למנות עתה שליח קודם שמצוה לסופר לכתוב הגט א"כ אם לא יאמר לו עתה צריך אתח לתת וכו' ויאמר לו בשעת נתינה זכה וכו' יהא נראה שביטל את השליחות כמ"ש בת"ה סי' רל"ז ובפסקיו סי' מ"ב דמה"ט לאו שפיר דמי למיעבד אפכא שימסור להולכה בתחלה ואח"כ בקבלה משום דשמא אין הקבלה מועיל מדינא וגם ההלכה לא היתה כלום בדרך זה שהרי בטל לפנינו את השליחות ואע"ג דאף אם יהא נראה בשעת נתינה שבטל את השליחות הרי כשאומר אח"כ לרווחא דמלתא תקח וכו' כדלקמן סי' כ' חוזר ועושה אותו שליח מ"מ יהא כחוכא ואיטלולא שחוזר זה פעמים מענין לענין ולא יסמוך על מה שמצוה לו הרב לעשות ע"כ יש לו לומר לו מיד צריך אתה לתת וכו' ומ"ש ואח"כ יסיים וכו' כן מסיק רמ"א בס"ג סכ"ו ורמ"י שם ספ"ה ואם המגרש הוא משומד שאינו מקפיד משביעים אותו על חלקו לעה"ב ומשמע מלשון ס"ג מהרר משה יפה דגם אם הוא משומד אומר תחלה בשבועות התורה אלא שמוסיף לומר ובחלק עה"ב