ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר
נוסח הגט ונקודתו. · קיד
אם יש סמוך לעיר מעינות הנובעים מעצמם שלא ע"י חפירה ונמשכי' מהם בריכה של מים אם הבריכה חוץ לתחום העיר אין כותבין אותם כלל ואם הוא תוך התחום אם מסתפקין ממנו כל תשמישים הנזכרים גבי נהרות כותבין אותם וכשכותבים אותם כותבין דיתבא על מי מעינות ואם אין שם אלא מעין א' שנמשך ממנו בריכה של מים שמסתפקים ממנו כנ"ל ואין שם מעין אחר או שיש שם מעין אחר או מעינות אחרים אלא שאפי' מיעוטא דמיעוטא של בני העיר אין מסתפקין מן הבריכה הנמשך מהם כותבין דיתבא על מי מעין ואם יש מעין או מעינות ואין מסתפקים מן שום בריכה הנמשך מהם כנ"ל אין כותבין כלל דיתבא על מי מעינות או על מי מעין.
אם יש סמוך לעיר מעינות וכו' כ"כ הב"י בשם הל' הגט דמרדכי וכ"כ הש"ע ורמ"י סי' קכ"ח ס"ד דעיר שסיפוקה ממי מעינות כותבין על מי מעינות ומש"כ הנובעים וכו' זה פשוט ומש"כ ואם הבריכה חוץ לתחום וכו' מובן ע"פ מש"כ בסי' הקודם ומש"כ ואם הוא תוך התחום אם מסתפקי' ממנו כל תשמישי' הנז' גבי נהרות וכו' היינו מאחר שדרך להיות נמשכים בריכה של מים דרך להשתמש שם גם משרה וטחינה, ומש"כ מעינות בחד יוד כ"כ הב"י בשם ה"ל גט דמרדכי וכל בו וכ"כ הש"ע ורמ"י ובגליון ס"ג מהר"י מרגליות כתב טעם בזה שלא תהא משמע מעיינות לשון עיון, ואין טעם זה נכון בעיני דגם אם היה לשון עיון ה"ל להיות בחד יוד אלא נראה הטעם דכל מעין שבמקרא הוא בחד יו"ד מיהו נראה דאם כתב ב"ב יודין יש להכשיר אפי' אם עדין לא ניתן ואין חשש עיגון מטעם שכתבתי בסי' ק"ז גבי אם כתב למנין בב' יודין ושאר הדברים שכתבתי מובני' ע"פ מה שכתבתי בסי' הקודם.