אור ברסלב
ברכת המים נוסח הגט ונקודתו. › קיג

ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר

נוסח הגט ונקודתו. · קיג

קיב

אם יש סמוך לעיר בארות שהם עי חפירה והם נובעים אם הם חוץ לתחום העיר אין כותבין אותם כלל ואם הם תוך התחום או תוך עיבורה של עיר כותבין אותם אם מסתפקים מהם כל תשמישים שדרך להשתמש מן הנהרות או מן המעינות וכשכותבין אותם כותבין דיתבא על מי בארות וכותבין כן אפי' אם רובא דרובה מסתפקין מן באר אחד ומיעוטא דמיעוטא מסתפקין מן באר אחר או מן בארות אחרות ואם אין שם אלא באר אחד שמסתפקין ממנו כנ"ל ואין שם באר אחר או שיש שם באר אחת או בארות אחרות אלא שאפי' מיעוטא דמיעוטא אין מסתפקין מהם כנ"ל כותבין דיתבא על מי באר ואם יש שם באר או בארות הרבה ואין מסתפקין מן שום א' מהם כנ"ל אין כותבין כלל דיתבא על מי בארות או על מי באר.

אם יש סמוך לעיר בארות וכו' כ"כ הב"י בשם הל' גט דמרדכי וכ"כ הש"ע ורמ"י סי' קכ"ח ס"ד דעיר שסיפוקה ממי בארות כותבין על מי בארות ומש"כ שהם ע"י חפירה והם נובעין פשוט הוא בכמה מקומות במקרא דבכה"ג מיקרי באר ומש"כ אם הם חוץ לתחום וכו' אע"פי שלא מצאתי כן בהדיא מ"מ נראה כן בפשיטות דלא עדיפא בזה מנהרות דחשיבי יותר ומש"כ ואם הם תוך התחום וכו' אם מסתפקים וכו' כן משמע מדברי המרדכי ורמ"א ורמ"י שכתבתי דאין כותבין בארות אלא אם מסתפקים מהם, ומש"כ שדרך להשתמש וכו' כתבתי כן לאפוקי שא"צ להשתמש בהם לטחינה ומשרה כיון שאין דרך להשתמש בבארות לאלו הדברים ומש"כ דגם אם הם תוך עיבורה של עיר צריך שיסתפקו מהם כן משמע לי מסתימת דברי המרדכי והש"ע ורמ"י שכתבתי וטעמא משום דבארות אינם חשובים כ"כ כמו נהרות לכך אפי' אם הם תוך עיבורה של עיר אין בהם סימן אא"כ מסתפקין מהם ומש"כ בארות חסר וי"ו כ"כ בס"ג מהר"י מרגליות ורמ"א ורמ"י ונראה הטעם משום דכל בארות שבמקרא חסרים ואע"פ שיש לפקפק בזה שהרי כמה תיבות במקרא שנכתבו חסרים, וכותבים אותו במילי דעלמא מלאים כמ"ש בסי' ק"ז מ"מ אין בידינו לחלוק על מה שכ' בהדיא בספרי' הנז' אע"ג דלא משמע כן מהל' הגט דמרדכי מיהו ודאי אם יש מנהג באיזה מקום לכתוב בארות מלא אין לשנות וכן אפי' במקום שנוהגים לכתוב אותו אסר אם כתבו מלא יש להכשיר אם יש חשש עיגון או אם כבר ניתן וכתבו הש"ע ורמ"י אם כתב בזה דיתבא על מי בורת כשר ונראה דבזה כיון שהמנהג פשוט לכתוב בארת אם כתב בורת אין להכשיר אלא אם יש חשש עיגן או אם שכבר ניתן ועוד דאע"פי שכתב הב"י בשם הגהות ס"ג שכתבו בשם התו' דבכה"ג כשר דאע"פי שנובעים מיקרו שפיר בורות כדאיתא גבי בור היחיד בפ' עושין פסין עכ"ל כראה תמוה דהא במשנה שם מוכח דבור לחוד ובאר לחוד והכי איתא בגמ' כ"פ עושין פסין ואע"ג דלא קאמר הכי בגמ' אלא לחד שינוייא מ"מ ממש"כ התו' שם דמקשה נמי היה יודע שיש חילוק בין בור לבאר דמתניתן היא מוכח דגם לאידך שינוי חילוק בין בור לבאר אלא דלענין דינא אין חילוק ביניהם, מיהו אם יש חשש עיגון או שכבר ניתן יש לסמוך על ההגה' והש"ע ורמ"י להכשיר ומש"כ וכותבין כן אפי' וכו' כן משמע לי מסתמת דברי המרדכי וה"שע ורמ"י שכתבתי ועיי' מה שאכתוב עוד בסי' קט"ו ומש"כ ואם אין שם אלא וכו' כן נראה פשוט ועד"ז כתב הב"י לחד פירושא בדברי המהרי"ק דאם יש מעין אחד וכתב מעינות הוי גט פסול, ואפי' לפירושי' אחרים שכתב הב"י נראה דבכה"ג הוי גט פסול אלא דלאותם פירושים לא מיירי מהרי"ק מזה דאע"פי שכתב תחלה מעין לא חש לדקדק בזה ור"ל מעינות ועד"ז נראה דמש"כ רמ"א ס"ד ואם המעין מים חמין כותבין על מי מעינות חמין לאו דווקא מש"כ מעין אלא ר"ל מעינות ורמ"י דקדק שם וכתב ואם המעינות חמין וכו' ומש"כ ואם יש באר וכו' מובן ממה שכתבתי.

תוכן העניינים

ברכת המים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה