ברכת הזבח על כריתות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כא: · הגהות
גמ' דטומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת אמר מר יצא דם דגים כו' והשאר מוחק רש"י:
אמר רב דם שרצים כו' (מיימוני פ"ב מה' מ"א)
דם דגים שכנסו כו' (מיימוני פ"ו מה' מאכלות אסורות):
רש"י ד"ה לאפוקי מת כו' לעיל יצאו מהלכי כו' הד"א:
ד"ה א"ה כו' טומאה חמורה הכשר נמי ניבעי הס"ד:
ד"ה לאפוקי כו' לעיל מהלכי כו' בבצק טומאה כו' כצ"ל:
ד"ה חיה ועוף כו' הפרה א' השור כו' כיו"ב הד"א הס"ד:
ד"ה דם שעל כו' ואינו חושש ולא ככונסו דמי כצ"ל והס"ד:
ד"ה דאין בו בדם כו' כצ"ל:
ד"ה מצות פרוש כו' אפי' מצות פרישה בעלמא כצ"ל:
תוספות ד"ה רב חנניא כו' דדוחק הוא לומר כו' דה"נ מצי למימר עתה כיון דאי לא מחופה כו' ולא רצה לתרץ כדר' חייא אלא משני השתא נמי כו' וטומאה קלה בתרי דוכתי טומאה חמורה כו' במשא וקלה במגע והא כו' כצ"ל נ"ל ודו"ק:
בד"ה דכוותה גבי דם כו' רק בכינסו ובלא קשקשין. הס"ד:
ד"ה מיתיבי כו' אבל כרת ליכא. הס"ד:
ד"ה לא קרעו כו':