אור ברסלב
ברכת הזבח על כריתות דף כא: › חדושים

ברכת הזבח על כריתות· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף כא: · חדושים

דף כא:

גמ' לאפוקי מת כו' משום דבטלה כו' וז"ל הרמב"ם שם דין י"ז פחות מכזית מת שהשלים עליו כביצה משאר אוכלים הכל צריך מחשבה דבטל כו' והשיג עליו הר"א ז"ל מגמ' דכריתות נראה שאפי' חשב עליו אינו משלים דבטלה כו'. וכתב הכ"מ ואני אומר שאין זה מוכרח ויש מקום לפי' רבינו. עכ"ל. ויש לתמוה מה מקום מצא דהא לדבריו ע"כ יש לו טומאה קלה ואנן אמרינן אוציא דם מהלכי שתים שאין בהם טומאה קלה כו'. ולענ"ד נראה שאין מקום לפירושו. ודו"ק:

רש"י ד"ה אמר מר כו' דהא עוף נמי כו' (אלא כמ"ש רש"י לעיל דאינו מטמא אדם לטמא בגדים וק"ל):

בא"ד טומאה חמורה. הס"ד:

תוספות ד"ה דכוותה גבי דם כו' ודכוותה דם שעל הדג דמותר אפי' פי' כו' משום שהוא נודע כו'. (ור"ל או דמה יש לחלק באופן זה דדם שבין השינים שרי מטעם דנודע שבא משם וה"ה בדם שזב מאצבע ורואים שבא מאצבע שרי אבל בדם דגים במכונס איכא מראית עין ואסור וק"ל) ותי' ר' ברוך כו' מי אסור פי' אי אמרת בשלמא דדם דגים שרי כו' ומשני אלא כו' קשקשין כו' וניחא כו' כצ"ל ור"ל והרבותא בדגים הוא ההיתר במכונס משא"כ באדם לא אשכחן היתר במכונס ודוק כי דברי הרב המה חריפים ונכונים:

ד"ה כי קתני כו' ולא גרסי' כי כו' וי"ל דאיכא לאוקמי בלב עוף אבל ברייתא ליכא לאוקמי בעוף שהרי קתני הרי אלו בל"ת כצ"ל. ור"ל ובעוף אינו עובר ואינו לוקה כמ"ש לעיל. וק"ל:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על כריתות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה