ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף קא. · הגהות
גמרא דקתני השומע למתו כמלקט עצמות כו'. כל זמן שלא נקבר ואם נקבר תפוס לילו כו' כצ"ל:
מדקאמר ר' יום כו' לילו מדרבנן מכלל דיום מיתה תפוס לילו מדאורייתא וסבר כו' כצ"ל וכן הוא בש"ס דפוס לובלין:
ורמינהו מפני אנינות נשרפה לכך נאמר כאלה אמר שמואל ל"ק הא ר"י הא ר"נ דתניא מפני אנינות שרפוהו לכך נאמר כאלה דברי ר' נחמי' ר"י ור"ש אומרים כו' כצ"ל וכן הוא בילקוט שמיני רמז תקל"א:
שמא נכנס דמה לפני כו' א"ל משה וכי הן הקריבו אני הקרבתי כו' דמה ובקדש היתה אכול תאכלו כו'. ודילמא אגב מררייכו פשעתו בה כו' ואפילו אלה וכאלה אין אני כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה איום קבורה כו' היום ואכתי כו' דתרצא ר' ירמיה הד"א והס"ד וכצ"ל: ואח"כ ד"ה הא מני כו' לרבנן מותר הס"ד:
ד"ה ר' אמר כו' ומיהו ביום ליכא למימר כו' אפילו יום דילקוט כו' כצ"ל:
ד"ה תפיס לילו כו' תורה לדבריה הס"ד:
ד"ה כיון כו' דנדב ואביהוא הס"ד:
ד"ה כאשר צויתי כו' כתיב הן כו' דמה וגו' הס"ד: ואח"כ ד"ה בשעת מעשה כו' קדשים היום ששמע כו' אמר להם אכל תאכלו כו' הד"א:
ד"ה כאשר כו' ושוק של צבור כו' כצ"ל:
ד"ה מפני אנינות כו' כדכתיב ויטב כו' למה הוזה הס"ד:
(פירש"י שבע"ב שייך לכאן עד ד"ה טומאה באונס ואגיהם ג"כ כאן): ד"ה מפני אנינות כו' לבו ביום ולית ליה כו' לצבור כו' הד"א:
ד"ה היה להם כו' כדלקמן הס"ד:
ד"ה ר' נחמי' כו' דאותה פרשה מאי אמר כו' הד"א:
ד"ה א"ל אהרן כו' וכי בניי שהם הדיוטים שמשו היום כו' כאשר צויתי במנחה כצ"ל והס"ד:
ד"ה שאני מבזה כו' אירעוני אין אני כו' ולא כתי' אלה הס"ד: ואח"כ ד"ה טומאה באונס כו' (שייך לע"ב):
תוס' ד"ה בשלמא ר' נחמי' כו' (שייך לע"ב):