ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף קא. · חדושים
גמרא שמא לא שמעת אלא בלילה דאי ביום ק"ו כו'. נראה דלר' יהודא ור"ש אפילו קדשי דורות לא אכלו ביום מכח הק"ו ממעשר הקל והניחו שלשתן לערב ונטמא שעיר ר"ח ושרפוהו ביום תיכף ושני שעירים היה מונחים עד הערב ואכלו דהיו מותרים לערב אפילו בקדשי דורות אלא שנטמא וכך מוכח בסוגיא וכן פירש"י לקמן ד"ה שתי דרישות כו' ע"ש ולפי"ז יפה הגיה הרב הרא"מ ז"ל בפירש"י בחומש מפני מה נשרף זה ומפני מה לא נאכלו אלו וכו' ודוק:
תוס' ד"ה ורמינהו כו' ק"ו ממעשר כו' ונראה לפרש דס"ד כאשר צויתי כו' (הד"א) שהתיר לו בכל הקדשים והא דלא משני כולה ר' נחמיה היא כאן בקדשי שעה כו' דכאשר צויתי בחטאת כתיב כו' (ר"ל ש"מ דמשה היה סבור דחטאת נמי מותר אפילו ביום וטעי בין יום ללילה ק"ל:
ד"ה דאי ביום כו' דאורייתא לדורות (הס"ד) ומ"מ איני מבין תמיהתם דהא ע"כ הותר כאן אנינות במנחה כדכתיב כי כן צויתי וע"כ לדידהו אין חילוק בין קדשי שעה לדורות והיה מותר השעיר לאכול לערב אלא דאירע טומאה כדמסיק (וכמ"ש: רש"י) [וכמ"ש רש"י] ד"ה בשלמא לרבנן כו' ע"ש וכמו שכתבתי לעיל ואם כן ביום דאסור הוי ק"ו שפיר ממעשר הקל ובלילה מותר מדהתיר במנחה (והמעם) [והטעם] מפני שכולם אוננים ואין כהן לאוכלם וכמ"ש רש"י לעיל ד"ה הן היום כו' וא"כ שפיר נוכל לקיים הק"ו והיתר אנינות בלילה זו דליכא כהנים אחרים. שוב ראיתי שגם הרא"מ הקשה קושיית התוס' והניח בצ"ע ע"ש ומהתימא שלא הקשה כן בשם התוספות. ולפענ"ד ל"ק מידי ודוק נ"ל. ובספר קרבן אהרן דף ס' ע"ג האריך בזה ליישב ג"כ קושייתם ומחמת אריכותו לא ידעתי אם כיון למ"ש וע"ש: