אור ברסלב

ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף קא.

דף ק:

חדושים

גמרא שמא לא שמעת אלא בלילה דאי ביום ק"ו כו'. נראה דלר' יהודא ור"ש אפילו קדשי דורות לא אכלו ביום מכח הק"ו ממעשר הקל והניחו שלשתן לערב ונטמא שעיר ר"ח ושרפוהו ביום תיכף ושני שעירים היה מונחים עד הערב ואכלו דהיו מותרים לערב אפילו בקדשי דורות אלא שנטמא וכך מוכח בסוגיא וכן פירש"י לקמן ד"ה שתי דרישות כו' ע"ש ולפי"ז יפה הגיה הרב הרא"מ ז"ל בפירש"י בחומש מפני מה נשרף זה ומפני מה לא נאכלו אלו וכו' ודוק:

תוס' ד"ה ורמינהו כו' ק"ו ממעשר כו' ונראה לפרש דס"ד כאשר צויתי כו' (הד"א) שהתיר לו בכל הקדשים והא דלא משני כולה ר' נחמיה היא כאן בקדשי שעה כו' דכאשר צויתי בחטאת כתיב כו' (ר"ל ש"מ דמשה היה סבור דחטאת נמי מותר אפילו ביום וטעי בין יום ללילה ק"ל:

ד"ה דאי ביום כו' דאורייתא לדורות (הס"ד) ומ"מ איני מבין תמיהתם דהא ע"כ הותר כאן אנינות במנחה כדכתיב כי כן צויתי וע"כ לדידהו אין חילוק בין קדשי שעה לדורות והיה מותר השעיר לאכול לערב אלא דאירע טומאה כדמסיק (וכמ"ש: רש"י) [וכמ"ש רש"י] ד"ה בשלמא לרבנן כו' ע"ש וכמו שכתבתי לעיל ואם כן ביום דאסור הוי ק"ו שפיר ממעשר הקל ובלילה מותר מדהתיר במנחה (והמעם) [והטעם] מפני שכולם אוננים ואין כהן לאוכלם וכמ"ש רש"י לעיל ד"ה הן היום כו' וא"כ שפיר נוכל לקיים הק"ו והיתר אנינות בלילה זו דליכא כהנים אחרים. שוב ראיתי שגם הרא"מ הקשה קושיית התוס' והניח בצ"ע ע"ש ומהתימא שלא הקשה כן בשם התוספות. ולפענ"ד ל"ק מידי ודוק נ"ל. ובספר קרבן אהרן דף ס' ע"ג האריך בזה ליישב ג"כ קושייתם ומחמת אריכותו לא ידעתי אם כיון למ"ש וע"ש:

הגהות

גמרא דקתני השומע למתו כמלקט עצמות כו'. כל זמן שלא נקבר ואם נקבר תפוס לילו כו' כצ"ל:

מדקאמר ר' יום כו' לילו מדרבנן מכלל דיום מיתה תפוס לילו מדאורייתא וסבר כו' כצ"ל וכן הוא בש"ס דפוס לובלין:

ורמינהו מפני אנינות נשרפה לכך נאמר כאלה אמר שמואל ל"ק הא ר"י הא ר"נ דתניא מפני אנינות שרפוהו לכך נאמר כאלה דברי ר' נחמי' ר"י ור"ש אומרים כו' כצ"ל וכן הוא בילקוט שמיני רמז תקל"א:

שמא נכנס דמה לפני כו' א"ל משה וכי הן הקריבו אני הקרבתי כו' דמה ובקדש היתה אכול תאכלו כו'. ודילמא אגב מררייכו פשעתו בה כו' ואפילו אלה וכאלה אין אני כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה איום קבורה כו' היום ואכתי כו' דתרצא ר' ירמיה הד"א והס"ד וכצ"ל: ואח"כ ד"ה הא מני כו' לרבנן מותר הס"ד:

ד"ה ר' אמר כו' ומיהו ביום ליכא למימר כו' אפילו יום דילקוט כו' כצ"ל:

ד"ה תפיס לילו כו' תורה לדבריה הס"ד:

ד"ה כיון כו' דנדב ואביהוא הס"ד:

ד"ה כאשר צויתי כו' כתיב הן כו' דמה וגו' הס"ד: ואח"כ ד"ה בשעת מעשה כו' קדשים היום ששמע כו' אמר להם אכל תאכלו כו' הד"א:

ד"ה כאשר כו' ושוק של צבור כו' כצ"ל:

ד"ה מפני אנינות כו' כדכתיב ויטב כו' למה הוזה הס"ד:

(פירש"י שבע"ב שייך לכאן עד ד"ה טומאה באונס ואגיהם ג"כ כאן): ד"ה מפני אנינות כו' לבו ביום ולית ליה כו' לצבור כו' הד"א:

ד"ה היה להם כו' כדלקמן הס"ד:

ד"ה ר' נחמי' כו' דאותה פרשה מאי אמר כו' הד"א:

ד"ה א"ל אהרן כו' וכי בניי שהם הדיוטים שמשו היום כו' כאשר צויתי במנחה כצ"ל והס"ד:

ד"ה שאני מבזה כו' אירעוני אין אני כו' ולא כתי' אלה הס"ד: ואח"כ ד"ה טומאה באונס כו' (שייך לע"ב):

תוס' ד"ה בשלמא ר' נחמי' כו' (שייך לע"ב):

תוכן העניינים

ברכת הזבח על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה