ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף טז. · הגהות
גמרא אונן מנלן כו' (מיימוני פ"ב מה' ביאת מקדש)
ור"א מ"ט לא כו' שאוכל אם עבד כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה זר שאינו כו' קדשים הס"ד:
ד"ה שכן כו' כמקריב המום כו' כצ"ל:
ד"ה טמא יוכיח כו' שאין כו' בהמה טומאה כו' כצ"ל:
ד"ה ה"ג הותרה בבמות בבמת יחיד כו' דתנן בפ' כו' שכשר בבמה כו' נמי מוכיח בגדעון כו' הד"א. וכצ"ל:
ד"ה אונן כו' עבד חילל הס"ד:
ד"ה ומשני כו' ומושיבין אותו הס"ד:
ד"ה מצינו כו' שם זרות הס"ד:
ד"ה שם יושב כו' כשר לעדות הס"ד:
ד"ה ומחד מהנך כו' בעל מום הס"ד:
ד"ה ויושב כו' לחד מינייהו הכא מנלי' הד"א: והס"ד:
ד"ה לעמוד כו' עמידה הס"ד:
ד"ה אונן מתני' הס"ד:
ד"ה הן הקריבו כו' אתה לומד כו' כצ"ל:
ד"ה מי כתיב כו' פסול אונן הס"ד:
ד"ה קסבר כו' שם אנינות לענין כו' אוכלין ואין טעון עיבור צורה שאינו נאכל הד"א והס"ד וכצ"ל:
ד"ה לא אכלתי כו' למחר הס"ד:
ד"ה בעל מום כו' מומו הס"ד:
ד"ה חילל כו' למה לך הס"ד:
ד"ה לא הותרו כו' כהן גדול הס"ד:
ד"ה טמא כו' קרבן צבור דכתיב במועדו ואפי' בטומאה ואם עבד בקרבן יחיד חילל כצ"ל: ס"א.
ד"ה ולפרוך כו' אונן הותר הס"ד:
תוס' ד"ה זר שאינו כו' תאמר בזר שמוזהר הס"ד:
ד"ה מה לטמא כו' קריבים כמקריבים כדפי' בקונטרס כצ"ל והס"ד:
ד"ה היכן מוזהר תימא נימא מוהקריבו כו' מיהו עדיפא משני כצ"ל:
ד"ה ומה יושב שאוכל כו' מקדשים ובזר הס"ד:
ועיין ביומא דף כ"ח ע"א בתוספות ד"ה אין ישיבה כו' ובפסקי תוספות דכאן.
ד"ה מה ליושב כו' הד"א כהן גזלן כו' (הד"א). כדפי' לעיל הס"ד:
ד"ה שכן לא הותרו כו' פרכינן הכא שכן לו כו' במקום שנאסרו כצ"ל והס"ד:
ד"ה שם טומאה כו' וא"ת כו' שכן במיתה כו' שכן פסולים בפרה כו' תאמר באונן כו'. (ר"ל דכשר בפרה כדלקמן בסמוך) כצ"ל: