אור ברסלב
ברכת הזבח על זבחים דף טז. › חדושים

ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף טז. · חדושים

דף טז.

גמרא מה להצד השוה שבהן שכן לא הותרו בבמה כו' ר"ל בעל מום וטמא אסור בבמה וכתב רש"י צ"ל דתנן בפ' בתרא הזמן והנותר והטמא שוין וכו' מוכח מזה דטמא היינו כהן טמא דאסור לשמש במזבח ובבמה וכ"כ ג"כ התוספות להדי' דף כ"ח ע"א ד"ה מסתברא כו' בפשיטות עיי"ש ומכאן יצא להרמב"ם ז"ל בפי' המשנה דסוף מכילתין שכתב הטמא כהן שעובד בטומאה וכתב שכן מבואר בתלמוד וכוונתו פשוט להתלמוד שבכאן וכמ"ש רש"י ותוספות והוא מוכח בסוגיא והרב בספר תוספות יום טוב לקמן בסוף מכילתין תמה על הרמב"ם ורע"ב שפי' כן וכתב שלא מצא זה בתלמוד שלנו ואשתמטתי' להרב גמרא זו דמבואר להדיא דאכהן טמא קאי ודוק:

ד"ה וקסבר כו' וכדפרישית וכשאמרו לו כו' הד"א ומיהו חילול לא יליף כו' אותו לאו למימרא כו' פוסל בו הס"ד וכצ"ל וכן הוא בס"א וקצת קשה דא"כ ה"ל לעיל לתרץ לאידך דאין ללמוד חילול מכאן גם מהצד השוה לא יכול למילף דשם טומאה לא ס"ל וא"נ דאיכא למיפרך שכן לא הותרו אצל כהן גדול בקרבן יחיד כדלקמן ואפשר דעדיפא קא מתרץ וס"ל כתנאי דלקמן דס"ל לסברתם דנוכל ללמוד גם חילול מכאן שוב ראיתי בעמוד ב' בתוספות שהרגישו בזה ג"כ ודוק:

ד"ה אף אני כו' דלא תימא טמא בקרבן צבור כו' גדול אונן כו' דלא אתי בק"ו כצ"ל ור"ל בק"ו מבעל מום שאוכל כו' דכיון דערל דאינו מוזהר מלעבוד איכא למימר טמא בצבור וכ"ג אונן יוכיח ק"ל:

ד"ה מיושב כו' (וכל הדבורים שבע"ב שייכי לכאן עד ד"ה אבל בקרבן צבור כו') ויכול ת"ח לישב כו' (בהג"ה) ומיהו איצטריך קרא לעובד בהשתחוואה (כצ"ל) וכונתם דבעינן דוקא מעומד כדכתיב לעמוד לשרת ולא בהשתחוואה וצ"ע מנ"ל הא דילמא למעוטי' יושב אתי ובהשתחוואה מנ"ל דאסור בפשיטות.

ד"ה קסבר מפני כו' וסוגיא זו לא כחד כו' (ר"ל דלתנאי דהתם ס"ל בפשיטות דאי הן הקריבו באנינות שפיר עבד דאישתריף ע"ש) דהתם לפי דקים לן כו' כל היום ולילה שאחרי כן למחרתו ויהי' נשרף כו' כצ"ל נ"ל:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה