ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק שני · קלז
שם בגמרא מרגלא בפומי' דרבא תכלית חכמה תשובה ומע"ט וכו' נראה לשאר דה"ט שהי' רבא רגיל לומר כן כי רבא הי' דר במחוזא כידוע עיין ע"ז נ"ח ע"א ותענית כ"ד ע"א ואנשי מחוזא הי' חריפי השכל מאד כמו שמצאנו לרבא בעצמו ששבחם בזה עיין ברכות נ"ט ע"ב דקאמר רבא האי דחריפי בני מחוזא וכו' אמנם בתהלוכותיהם ובדרכי חייהם הי' נשחתים מאד עיין ר"ה י"ז דרבא קאמר עלייהו שהמה מאלה שגיהנם כלה והם אינם כלים (ועיין תענית כ"ו ע"א דבני מחוזא שכיחא בהו שכרות) לזאת רגיל הי' רבא להוכיחם בכל עת כי לא החכמה והשכל החד הוא העיקר רק מעשים טובים אשר בטהרות המדות ובשלימות ההנהגה מקורם ומפאת זה נשא בכל עת איפוא על שפתיו הפתגם כי אך זה הוא תכלית חכמה תשובה ומע"ט והבן: