ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק שני · קלו
שם בגמרא מרגלא בפומי' דאביי לעולם יהא ערום ביראה וכו' עיין ברש"י כאן שפירש ערום ביראה להערים בכל מיני יראה ליראת בוראו, ונראה בהבנת הדברים עפ"י מ"ש בשערי תשובה סי' תפ"א בשם אגרת שמואל על רות דה"ט שאמר בועז לגואל ביום קנותך מיד רות המואביה לפי שצפה ברוה"ק שעתיד לצאת מחלצי' שלשלת מלכות בית דוד לכך אמר המואביה כדי שימאן הוא ויקחנה הוא ויזכה לשלשלת גדולה ההיא ואף שאסור לרמות את חבירו זה דוקא בדבר שבממון אבל לא במצות, וזה הי' ענין יעקב אבינו בבכורה ובברכות והביא שם בשם הר' מאיר ערמאה שביאר בזה מאמר הכתוב בעובדי' מחמס אחיך יעקב תכסך בושה שהכונה שיוכיחו לעשו מעניני יעקב שלא באו לו בנקל מה שצריך לשלימות נפשו עד שהוכרח להערים ולעשות תחבולות שהי' נראות כמו חמס ועכ"ז הכניס עצמו בזה לפי שעה כדי לזכות נפשו, ומזה כלימה תכסה את עשו שבידו הי' כל הטוב ומאס בטוב ובחר ברע עיי"ש, וע"כ הי' מרגלא בפומי' דאביי אשר בנוגע ליראת ה' יהי' האדם ערום ויערים בכל מיני ערמה כדי לעשות רצון אביו שבשמים, כי במקום מצוה רשאי האדם להשתמש גם בתחבולות ועליו לעשות כל טצדקי האפשר כדי להגיע לתכלית הנרצה וכמ"ש:
אמנם לדאבון לבבנו יורנו הנסיון כי האדם זה דרכו להיות ערום במעשיו וכל היום לא ייעף ולא ייגע להמציא תחבולות שונות בנוגע לעסקיו הגשמיים, אולם כשיגיע הצורך לעשות איזהו ערמה ולהשתמש באיזהו תחבולה לדבר מצוה אז רוח הצדק והיושר תלבשהו ויאמר כי לא נכון ולא נאה לפני איש ישר לעשות ערמה ולדבר מרמה, ושמעתי בזה לבאר מאמר הכתוב בירמי' ט' ה' שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאום ה' כי הנביא התאונן על המראה המוזר הזה אשר ראה בקרב עמו, כי זה דרכו הי' לשבת עד הראש בתוך מרמה ולחמוס מזימות כל היום, אמנם במקום שהצורך הי' להשתמש במרמה לדבר מצוה ולעשות איזהו תחבולה לדבר טוב אז במרמה מאנו דעת את ה' כי אמרו כי נבזה היא המרמה ומגואלה ועל איש הישר להתרחק ממנה ולכן לא ילקח ממנה לעבודת ה' וזה רעיון נחמד בדרך צחות, ועיין בספר שמן המור מאמר ארובות השמים פרק ד' שנגע ג"כ במקצת ברעיון הזה עיי"ש: