אור ברסלב
ברכת אהרן פרק שני › קכח

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק שני · קכח

קכז

שם בגמרא רבי בתר צלותי' אמר יה"ר מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שתצילני מעזי פנים ומעזות פנים מאדם רע ומפגע רע מחבר רע מיצר הרע משכן הרע ומשטן המשחית מדין קשה ומבעל דין קשה בין שהוא בן ברית ובין שאינו ב"ב ואע"ג דקיימי קציצי עלי' דרבי בהבנת התפלה הזאת נראה הנה מה שהתפלל רבי שיצילהו ה' מעזי פנים י"ל הכוונה עפ"י מה שאמרנו במק"א בהבנת דברי המדרש המובא בספרים ויאמר ה' אל משה עבור לפני העם (פ' בשלח) עבור וכו' ותראה עזי פנים שבדור, ואמרנו בהבנת הענין כי הנה האיש העומד מרחוק מחיי הציבור ואינו לוקח חבל בעניני הכלל הוא לא יפגע כלל בעזי הפנים שבדור כי מה להם ולו. אכן מי שעוסק בצרכי ציבור ונתנה המשרה על שכמו להיות עומד בראש העם נקל לו לפגוש את עזי פנים שבדור וכמעט מהנמנע היא שינצל מהם, כי אם אך לפעמים לא ימלא רצונם ויעשה ככל משאלותיהם (וזה יקרה פעמים רבות כי עפ"י הרוב האנשים האלה לא ידעו כל גבול ומדה וידרשו דברים שא"א לעשותם) הלא אז תיכף יקימו נגדו יחללו כבודו ויורידו לארץ תפארתו והדברים ידועים ואין מהצורך להאריך בהם כי הנסיון היומי יתן לנו מופתים ע"ז לאין מספר. וע"כ האיש החפץ ללבוש מדא ולהיות מתנשא לראש עליו להיות מוכן מראש לזה שיעמדו עליו אנשים עזי פנים אמנם הוא לא יאבה להם ולא ישמע להם כי באמת אין יתרון לבעלי לשון מדברת גדולות וזה הוא מה שהשיב השי"ת למשה אשר התאונן כי קמו עליו אנשים עזי פנים ועוד מעט וסקלוהו כי אין המחזה הזה מוזר כלל כי בהיותו עובר לפני העם, על פיו יצאו ועל פיו יבואו, הכה בהכרח היא שיראה עזי פנים שבדור ואין לו להתפעל ולהתרגש כלל מזה כי כן הוא גורל כל איש העוסק בצרכי ציבור שיקימו לנגדו אנשים עזי הפנים אכן האנשים האלה כאין וכאפס נחשבו ורוח ישאם ואינם והארכנו מזה בדרשותינו. והנה גם רבינו הקדוש הי' נשיא העם ומנהיגו, כאשר כן יקראו לו בשם ר"י הנשיא ובהיות לו שיח ושיג עם העם נקל הי' איפוא לו להתנגש בעזי הפנים שבדור אשר לא חסרו בל"ס גם בימיו, כאשר אנו רואים מהמסופר לנו ממנו בש"ס דשבת ל' ע"ב שאיש אחד בא לפניו ואמר לו אשתך אשתי ובניך בני עיי"ש ובטח גם האיש הזה הי' מאלה החצופים אשר בראותם כי לא נעשתה שאלתם ע"י הנשיא העומד בראש ימירו כבודו בקלון וחץ שחוט לשונם לענות בו סרה, ובל"ס לא הי' הוא יחיד בדורו בזה וע"כ התפלל רבי שיצילהו ה' מאנשים עזי הפנים שלא יוכלו לנגוע בו לרעה וכמוץ אשר תדפנו רוח כן יפלו ולא יוכלו קום:

ומה שהתפלל שיצילהו ה' מעזות פנים פירש"י הכוונה שלא יוציאו עלי לעז ממזרות אמנם באבודרהם בסדר שחרית של חול ופירושה פירש הכוונה שלא אעיז גם אני פנים כנגד אחרים כי עז פנים לגיהנם עיי"ש ולפירושו י"ל בהבנת הדבר דלכן התפלל רבי שלא תמצא מדת העזות קן לה בקרב לבבו כי רבי הי' עשיר גדול כידוע עיין גיטין נ"ט ע"א מימות משה עד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד ועיי"ש ברש"י שפירש שאין בישראל גדול בתורה ובעושר כמותו ועיין ב"מ פ"ה ע"א אהוריירי' דרבי עתיר הוה משבור מלכא עיי"ש והעשיר זה דרכו עפ"י הרוב לענות עזות וכמאמר הכתוב תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות (משלי י"ח כ"ג) וע"כ התפלל רבי שיצילהו ה' ממדה הנשחתה הזאת אשר היא באמת גרועה מאד וכל באי' לא ישיגו אורחות חיים – ובאמת מצינן כן לרבי שעם כל עושרו ורוב גדולתו הי' עניו ביתר שאת עד כי אמרו עליו שבמותו בטלה ענוה עיין סוטה מ"ט עיי"ש:

ומה שהתפלל שיצילהו ה' מאדם רע י"ל הכוונה עפ"י דברי הש"ס בע"ז כ"ה ע"ב מעשה בתלמידי ר"ע שהי' הולכים לכזיב פגעו בהן לסטים אמרו להן לאן אתם הולכים אמרו להן לעכו כיון שהגיעו לכזיב פירשו אמרו להן תלמידי מי אתם אמרו להן תלמידי ר"ע אמרו להן אשרי ר"ע ותלמידיו שלא פגע בהן אדם רע מעולם עיי"ש וידוע דתלמידי ר"ע הי' רבותיו של רבי ולכן התפלל רבי דמה שקרה להם לרבותיו יארע גם לו וכמו שלא פגע בהם אדם רע מעולם כן ישמור ה' גם אותו ויצילהו מאדם רע:

ומה שהתפלל שיצילהו ה' מפגע רע י"ל הכוונה כי רבי הי' דר בצפורי עיין כתובות נ"ד ע"א כיון דחלש אמטיוהי לצפורי דמדליא ובסיס אוירא עיי"ש ועיין בבראשית רבה פ' צ"ז בסופה בחייו הי' דר בצפורי שבע עשרה שנה והי' קורא על עצמו ויחי יעקב בארץ מצרים י"ז שנה וחי' יהודה בצפורי י"ז שנין עיי"ש ובצפורי הי' שכיחי גכבי כדאיתא בש"ס סנהדרין ק"ט ע"א דריש ר' יוסי בצפורי אחתרין ההוא ליליא תלת מאה מחתרתא בצפורי וכו' ואמר מי הוה ידענא דגנבי אתון (כן היא הגירסא לפירש"י) עיי"ש וע"כ התפלל רבי שלא יארע לו שום פגע רע ולא יבוזו זרים חילו:

ומה שהתפלל שיצילהו ה' מחבר רע י"ל הכוונה כי מצאנו לרבי שהפליג מאד מעלת הלימוד עם חברים עיין מכות י' ע"א דאמר רבי הרבה תורה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מהם עיי"ש ולכן התפלל שבבקשו חבירים יזמין לו ה' אך חברים טובים ויצילהו מחברים רעים אשר יזיקו מאד להשתלמות האדם כידוע:

ומה שהתפלל שיצילהו ה' מיצה"ר י"ל עפ"י מה שאמרנו בחידושינו עה"ת בפ' נשא לבאר מאמר המדרש שם יברכך ה' וישמרך יברכך בנכסיך וישמרך מיצה"ר עיי"ש בפרשה י"א ה'. ואמרנו בהבנת הענין דמי שהוא עני ומחוסר אמצעים אין לו לפחוד כ"כ מפיתוי היצה"ר דאף אם יבוא להסיתו לדבר עבירה הנה בהיותו מלא דאגות ותלאות ראשו בל אתו לשמוע לקולו ואף אם עכ"ז יתפתה לעצתי הנה יחסרו לו האמצעים הנחוצים להוציא המחשבה הרעה לפעולת אדם. אכן העשיר נקל לו להלכד במצודת היצה"ר כי לא יחסר לו מאומה ולבו ריק מכל עמל ותלאה וגם מוצא הוא בכל עת נכון לפניו האמצעים הנחוצים למלא רצון היצה"ר, ועיין סנהדרין ק"ח דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה ומה כתיב בהם בתיהם שלום מפחד וכו' יבלו בטוב ימיהם וכו' (איוב כ"א) והיא גרמה שאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו (שם). ולפ"ז אם היתה ההבטחה שה' יברך את עמו בנכסים והון ועושר יהי' בביתם הלא שוב יש לפחוד שעי"ז ישפוך היצה"ר ממשלתו עליהם ויצא השכר בהפסדו וע"כ למען הרגיע את רוחנו הוסיף הקב"ה להבטיח אותנו כי ישמרנו ודרשו חז"ל שישמרנו מיצה"ר הכוונה שאף שירבה ה' לנו הטובה לא יעלה רוח היצה"ר עלינו ונעבוד את ה' בלב שלם והארכנו עוד בזה. והנה כבר כתבנו כי גם רבינו הקדוש זכה לעושר רב וביתו הי' מלא כל טוב לא חסר כל בו ועיין ע"ז י"א שני גוים בבטנך וכו' זה אנטונינוס ורבי שלא פסקו משלחנן לא צנון ולא חזרת ולא קישוא לא בימות החמה ולא בימות הגשמים עיי"ש ולכן התפלל שרוב עשרו לא יהי' לו למכשול להלכד במצודת היצה"ר ע"ד שאמרנו:

ומה שהתפלל שיצילהו ה' משכן רע י"ל הכוונה ע"ד שאמרו בש"ס דשבת נ"ד ע"ב במתניתין דפרתו של ראב"ע היתה יוצאת ברצועה שבין קרני' שלא ברצון חכמים ואיתא בגמ' שם דלא פרתו של ראב"ע אלא של שכינתו היתה ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו עיי"ש ונראה איפוא כי לפעמים רגילים ליחס לאדם מעשה שכיניו וע"כ הוזהרנו להתרחק משכן רע עיין אבות פ"א משנה ז' שלא נהי' לבוז מחמתם ואם באדם הפשוט אמרו כן עאכו"כ באדם גדול העומד לנס עמו אשר כל תנועותיו ומעשיו המה למופת וממנו יראו וכן יעשו וע"כ איש כזה צריך להיות נזהר ביתר שאת שלא ידור בשכונת אנשים רעים כי פן יראו אחרים מעשה שכיניו ובטעות ייחסו אותם אליו ויבואו גם המה לעשות כן ויהי' נמצא דמבלי משים החטיא את הרבים ומי לנו גדול מרבינו הקדוש אשר עיני כל ישראל הי' אליו צופיות וכל מעשיו הי' למאורות לבית ישראל הי' לו לפחוד ביחוד משכן רע כי מלבד הנזק הגשמי אשר הי' מגיע לו לבדו אילו הי' לו שכן רע הי' יוכל לצמוח מזה נזק רוחני לכל העם כי יתלו בו בוקי סרוקי ובקראם מעשה השכנים על שמו יעשו גם המה כמתכונתם ע"ד שראינו בפרתו של ראב"ע ולכן התפלל רבי שיצילהו ה' משכן רע והי' מחנהו קודש, ואיש רע מעללים לא יקרב באהלו:

ומה שהתפלל שיצילהו ה' משטן המשחית י"ל עפ"י דברי המדרש בפ' נח א"ר חלבו בכל מקום שאתה מוצא נחת רוח השטן מקטרג (בראשית רבה פ' ל"ח ז') ואמרנו בהבנת הענין דהנה על איש עני ואביון שבע יגון ומכאובים אין השטן יכול לקטרג כ"כ אמנם על מי שברכהו ה' בעושר וכבוד והוא מוצא נחת רוח בחיים יש להשטן כח לקטרג באמרו הנה האיש הזה חנן מאת ה' ברוב טובה ולא די שאינו מכיר תודה להקב"ה כי אם גם מכעיסו במעשה ידיו וכאלה מהטענות הצודקות וע"כ הטיבו אשר דברו חז"ל כי בכל מקום שאנו מוצאים נחת רוח ושביעת רצון מקורות החיים שמה מוצא השטן כר נרחב לקטרג ולהתאונן ע"ד שאמרנו. ואחרי אשר גם רבינו הקדוש זכה לשני שלחנות כדברינו למעלה הי' ירא שלא יבא השטן לקטרג כי גבר ענותן צדיק מושל ביראת אלקים כמוהו עם כל צדקתו וקדושתו חשב בלבו כי עכ"ז לא יצא ידי חובתו כדרך הצדיקים התמימים והישרים החושבים תמיד כי עוד לא עשו כפי המוטל עליהם אף כי באמת כבר מלאו די תפקידם ולכן התחנן מאת ה' כי יצילהו משטן המשחית שלא יבא לקטרג עליו וכאמור:

ומה שהתפלל שיצילהו ה' מדין קשה ובע"ד קשה י"ל מלבד המובן הפשוט על דרך הנ"ל כי רבי הי' דן בדברים שבין אדם לחבירו עיין סנהדרין ל"ב ע"ב צדק צדק תרדוף הלך אחרי חכמים לישיבה וכו' אחר רבי לבית שערים ועיי"ש ברש"י אחר חכמים לישיבה בית הועד ששם ב"ד קבוע כגון אחר ר' אליעזר בלוד וכן כולם כל אחד במקומו עיי"ש ולכן התפלל שיצילהו ה' שלא יבואו לפניו לא דינים קשים ולא בע"ד קשים אשר שניהם כאחד יסבבו טורח רב להשופט היושב כסאות למשפט כידוע והבן:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה