ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק שני · קכה
שם בגמרא ר' זירא בתר דמסיים צלותי' אמר יה"ר מלפניך ה' אלקינו שלא נחטא ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו בהבנת התפלה הזאת שהתפלל ר"ז נראה לשער כי ר"ז הי' כהן כדאיתא בירושלמי ברכות פ"ג ה"א ובפ"ז ה"ג וידוע דהכהנים בטבעם נוטים למדת הכעס והקפדנות כדאיתא בקידושין ע' ע"ב דכהנים בני מריבה נינהו דכתיב ועמך כמריבי כהן ועיין שבת קמ"ט ע"ב, והכעס מביא אמנם את האדם לידי חטאים וכמו שמצאנו להלן בברכות כ"ט דקאמר לי' אליהו לר"י אחוה דר' סלא חסידא לא תרתח ולא תחטא ועיין נדרים כ"ב ע"א כל הכועס בידוע שעונותיו מרובין וע"כ התפלל שלא יחטא היינו שלא תמצא מדת הכעס והקפדנות קן לה בקרב לבבו כמו שיקרה עפ"י הרוב להכהנים למען לא יבא לידי חטאים וכאמור:
ועיין מגילה כ"ח ע"א דקאמר ר"ז אנפשי' מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ונראה לשער דר"ז רצה בזה להראות שאף שהי' כהן רחוק הי' מכל קפדנות השכיחה אצל הכהנים ואדרבה מימיו לא הקפיד בתוך ביתו. ואולי רצה להראות גם בזה דאהני לי' תפלתו שהתפלל בכל פעם כשסיים צלותי' שלא יחטא אשר ענינה הי' אמנם לבקש על הרחקת כל כעס וקפדנות מתוך לבבו וכאשר ביארנו:
ומה שהתפלל ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו נלפע"ד לומר בדרך השערה כי אביו של ר"ז הי' גבאי של מלך עיין סנהדרין כ"ה ע"ב אבוה דר' זירא עביד גביותא תליסר שנין עיי"ש וידוע דעפ"י הרוב רוח חכמים לא הי' נוחה מאלה הגבאים הממונים מאת המלך עיין ב"מ פ"ג ע"ב דכשנתמנה ר"א ב"ר שמעון לפרהגונא (ממונה) של מלך שלח לי' ר' יהושע בן קרחה חומץ בן יין עיי"ש ולכן התפלל ר"ז שלא יתבייש ולא יכלם מאבותיו פירוש בשביל אבותיו והבן, ועיין סנהדרין שם דאביו של ר"ז הטיב באמת עם החכמים וכי הוה חזי רבנן אמר להו לך עמי בא בחדריך עיי"ש:
או י"ל בהבנת הדבר מדוע התפלל ר"ז שלא יבוש ולא יכלם מאבותיו עפ"י דברי היוחסין שכתב בשם הראב"ד דר' זירא לא נודע אביו כמו בן סירא שאמו נתעברה באמבטי ועיין בברכי יוסף אה"ע סי' א' אות י"ד שהביא דבריו. אולם בסדר הדורות ערך ר"ז סתר דבריו בצדק דמצאנו כמה פעמים בש"ס שם אבוה דר"ז, עיין תענית כ"ו מתקיף לה אבוה דר"ז וכמו כן מצאנו בש"ס דסנהדרין שהבאנו דאביו של ר"ז הי' מגבאי המלך וכאלה רבות וי"ל דע"ז באמת התפלל ר"ז שלא יבוש ולא יכלם מאבותיו היינו שלא ישבע חרפה מפאת אבותיו והורתו וכאמור: