ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק שני · קכד
שם בגמרא ר' יוחנן בתר דמסיים צלותי' אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתציץ בבשתנו ותביט ברעתנו ותתלבש ברחמיך וכו' ותבוא לפניך מדת טובך וענותנותך. נראה לשער דה"ט שהתפלל ר"י התפלה הזאת כי ר"י רעות רבות שבעה לה נפשו בחיים, כי לא אוקמי לי' בני כדאיתא לעיל בדף ה' ע"ב דקאמר דין גרמא דעשיראה ביר ונוסף ע"ז סבל הרבה מיסורי הגוף כדאיתא בירושלמי ברכות פ"ב ה"ג דמחמת חולשת הראש לא הי' יכול ללבוש בקיץ תפילין של ראש ולא הוה לביש אלא דיד ועיין יומא פ"ד ע"א וע"ז כ"ח שחש בצפידנא וע"כ רגיל הי' לבקש מהש"י בכל עת שסיים צלותי' שיביט ברעותיו אשר נלאה מנשוא אותן ויתלבש ברחמיו ותבוא לפניו מדת טובו וענותנותו לאמור לצרותיו די לבל יוסיף לדאבה עוד:
ועיין בעיון יעקב על הע"י כאן שיחס התפלה הזאת לר' יוחנן בן זכאי שהוא סתם ר' יוחנן עיי"ש ודבריו תמוהים מאד דריב"ז לא נקרא בשום מקום סתם ר"י רק ריב"ז או בן זכאי וסתם ר' יוחנן הוא ר' יוחנן האמורא (עיין תוס' כתובות ח' ע"א ד"ה רב) שסידר הירושלמי כידוע ואין שום ספק שאך לו לבדו יש ליחס גם התפלה המוזכרת בש"ס פה: