אור ברסלב
ברכת אהרן פרק שני › קיב

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק שני · קיב

קיא

שם בגמרא ע"כ לא קאמר ר' יוסי אלא בק"ש דאורייתא אבל תרומה משום ברכה היא וברכה דרבנן (א) עיין בפר"ח או"ח סי' ס"ז שתמה אם נאמר דבק"ש ל"ה מה"ת רק פרשה ראשונה איך מחלק הש"ס דה"ט דבק"ש צריך להשמיע לאזניו משום דהוה מה"ת משא"כ בתרומה דל"ה רק מדרבנן הרי במתניתין סתמא תני הקורא את שמע ולא השמיע לאזניו לא יצא ומשמע אפי' פרשה שני' ופרשה שני' הרי ג"כ ל"ה רק מדרבנן אלמא דאפי' בדרבנן צריך להשמיע לאזניו ונלפע"ד עפ"י מ"ש הפוסקים דאף דמחמרינן בספק ד"ת ומקילינן בספק דרבנן מ"מ אם מזדמנין יחד ספק ד"ת עם ספק דרבנן הואיל ומחמרינן לענין ד"ת מחמרינן ג"כ לענין דרבנן דאל"כ יהי' זילזול לדרבנן ועיין במג"א סי' קפ"ד ס"ק ז' שכ' בשם הר"ש חיון בספק אם ברך בהמ"ז שהדין שחוזר ומברך כיון דבהמ"ז הוה מה"ת ה"ה דצריך לברך מספק ג"כ ברכה ד' אף דל"ה רק מדרבנן וזה ג"כ מטעם הנ"ל עיי"ש וא"כ ה"נ י"ל דאף דבדרבנן א"צ להשמיע לאזנים מ"מ אם מזדמן דרבנן ודאורייתא ביחד כיון שצריך להשמיע לאזנים מה שהוא מה"ת ה"ה דצריך ג"כ להשמיע לאזנים מה דל"ה רק מדרבנן ומה"ט בק"ש כיון דצריך להשמיע לאזנים פרשה ראשונה שהיא מה"ת ה"ה דצריך ג"כ להשמיע לאזנים פרשה שני' אף דל"ה רק מדרבנן משא"כ בשאר דרבנן גרידא כמו ברכה דתרומה אה"נ דא"צ להשמיע לאזנים ושפיר מחלק הש"ס ודו"ק:

ב עוד י"ל בישוב קושית הפר"ח הנ"ל דבאמת יש להבין בעיקר החילוק שמחלק הש"ס בין ק"ש דהוה מדאורייתא לברכה דל"ה רק מדרבנן דבדאורייתא צריך להשמיע לאזנים משא"כ בדרבנן אמאי לא נימא כל דתיקון דרבנן כעין דאורייתא תיקנו וכמו דבדאורייתא צריך להשמיע לאזנים ה"ה נמי בדרבנן ואדרבה כ"פ מצאנו שחכמים החמירו ועשו חיזוק לדבריהם יותר מבשל תורה עיין יבמות ל"ו ע"ב ועירובין ע"ז ע"א ובכ"מ ועיין תוס' לקמן דף ט"ז ע"ב ד"ה אנינות שכתבו כיוצא בזה דאם אנינות לילה הוה דאורייתא. גבי מעשר ה"ה נמי דגבי שאר דברים דרבנן הוה לן למיגזר דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקון, ועיין בפר"ח או"ח סי' תע"ה שדחה דברי האומרים דרק במצוה דאורייתא צריך כונה אבל לא במצוה דרבנן דז"א דלענין דינא לא שני לן בין מצוה דאורייתא לדרבנן דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון עיי"ש ונראה עפ"י דברי הש"ס בגיטין ס"ה דכי אמרינן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון רק בדבר שיש לו עיקר מה"ת אבל לא בדבר שאין לו עיקר מה"ת וא"כ שפיר קאמר הש"ס דברכה דהוה רק מדרבנן א"צ להשמיע לאזניו דברכה הוה אין לה עיקר מה"ת ול"ש לומר כל דתיקון רבנן וכו' והנה זה ניחא בברכה משא"כ בפרשה שני' של ק"ש נהי דג"כ הוה רק מדרבנן אבל הרי יש לה עיקר מה"ת דעיקר ק"ש הוה מה"ת ושייך לומר כל דתקון דרבנן כעין דאורייתא תיקון וא"כ כמו דבפרשה ראשונה צריך להשמיע לאזניו ה"ה די"ל כן גם בפרשה שני' ואף דהוה רק מדרבנן ולכן באמת תני סתמא במתניתין הקורא את שמע ולא השמיע לאזניו לא יצא ואה"נ דקאי אק"ש כלה הן על פרשה ראשונה והן על פרשה שני' וכאמור ולפ"ז צ"ל דמה דקאמר הש"ס ע"כ לא קאמר ר"י אלא בק"ש דאורייתא וכו' אין הפירוש דלא קאמר דק בק"ש שהוא ממש דאורייתא דאז הוה משמע דבק"ש גופי' א"צ להשמיע לאזניו רק אותו החלק שהוא מה"ת היינו פרשה ראשונה ולא יותר, רק הפירוש דלא קאמר רק בק"ש שעיקר המצוה הוה דאורייתא ולכן צריך להשמיע לאזניו אפי' החלק שבה שהיא רק מדרבנן היינו פ"ש דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקנו משא"כ ברכה דהוה לגמרי רק מדרבנן א"צ להשמיע לאזניו דבזה ל"ש לומר כל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקנו כיון שאין לה עיקר מה"ת וכמו שביארנו:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה