ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק שני · קט
דף ט"ו ע"א בגמרא א"ל רבינא לרבא חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא וכו' עיין רש"י תענית ד' ע"א שפירש דצורבא מרבנן היינו בחור חריף כמו ביעי דצריבן במס' ביצה ז' ע"א אבל ת"ח זקן לא מקרי צורבא מרבנן אלא ההוא מרבנן ועיין ביד מלאכי כללי הצדי סי' תק"ל שהביא בשם ספר יוחסין שחולק עליו דמצאנו דגם ת"ח זקן נקרא צורבא מרבנן וע"כ כתב דצורבא מרבנן היינו מי. שקרא ושנה ושמש ת"ח עיי"ש ולפענ"ד נראה להביא סמוכין לדבריו ממה שמצאנו בב"ב קס"ח שאביי כנה את רב ירמי' בר אבא בשם צורבא מרבנן ולפי דברי התוס' בפסחים ק"ו ע"ב ד"ה שבקי' הי' רב ירמי' בר אבא תלמיד תבר לרב וא"כ ע"כ בימי אביי כבר הי' זקן מופלג ואפי"ה קראו אביי בשם צורבא מרבנן וש"מ דצורבא מרבנן אינו כינוי לבחור חריף רק לת"ח בא בימים. (ואפי' אם נניח כדעת הגליון הש"ס שם דרבי ירמי' בר אבא הי' ת"ח לרב ורב ירמי' בר אבא הי' תלמידו של ר"ה להיפוך ממה שהוא לפנינו בתוס' שם, ע"כ ג"כ הי' קשיש טובא מאביי כי אביי הי' תלמיד תלמידו של ר"ה היינו רבה בך נחמני שהי' תלמידו של ר"ה כידוע וע"כ רב ירמי' בר אבא הי' קשיש מיני') עוד נראה להביא סמוכין לד"ז דצורבא מרבנן הוא כינוי גם לת"ח בא בימים ממה שמצאנו במו"ק כ"ו ע"ב שרבא כנה את אבא בר מניומי בשם צורבא מרבנן ואבא בר מניומי ע"כ הי' קשיש טובא מרבא שמצאנו לו שבא בדברים עוד עם רב יהודה כדאיתא בשבת קכ"א ע"ב שאמר משמו (ויש אומרים שהי' גם תלמידו) ורבא לא נולד עד שמת רב יהודה כדאיתא בקידושין ע"ב ע"ב, ועיין תוס' בכורות י"ד ע"א וע"כ דצורבא מרבנן איננו דוקא כינוי לבחור חריף רק אפי' ת"ח זקן נקרא כן, ועיין חולין נ"א ע"א האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר רב עוירא שמני וכו' הנה מדקרא עצמו בשם רב עוירא ע"כ שכבר הי' נסמך דמי שלא נסמך נקרא רק בשמו ולא בשם התואר רב (עיין כתובות פ"ה ע"ב אמר טובי' ואתא רב טובי' לטובי' אמר לרב טובי' לא אמר ועיין רש"י קידושין מ"ט ע"ב ד"ה בן עזאי) ואפי"ה כנוהו בשם צורבא מרבנן וש"מ ג"כ דצורבא מרבנן יקרא גם ת"ח בא בימים ולאו דוקא בחור חריף וכמ"ש: