ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק שני · צח
תוס' ד"ה בלשון הקודש פירש"י לקרות בתורה. ולא נהירא דהא עזרא תיקן קרה"ת ומקמי דאתא עזרא והי' ל"ל עכ"ל התוס'. עיין בב"ח או"ח סי' תרפ"ה שתמה ע"ד התוס' שכתבו בפשיטות דקה"ת ל"ה רק מדרבנן משום דהוה מתקנות עזרא ובפ' מרובה אמרו דמשה רבינו תיקן שיהי' קורין בתורה ועזרא תיקן רק מספר הקרואים וכן הוא בירושלמי הובא ברי"ף פ' הקורא עומד משה תקן להם לישראל שיהי' קורין בתורה בשבתות ויו"ט ור"ח וחש"מ ולפ"ז ודאי הקריאה בתורה הוה מה"ת ורק שלא הי' סדר מיוחד להקריאה ובא עזרא ותקן הסדר לכל הקריאות עיי"ש, ועיין מג"א רסי' קל"ה, והנה במ"ש הב"ח דבפ' מרובה איתא דמשה רבינו תיקן שיהי' קורין בתורה, המעיין בש"ס דב"ק שם יראה שלא נזכר שם כלל שמשה רבינו תיקן כי אם דנביאים תקנו שיהי' קורין בתורה והפלא על רבינו הב"ח שהביא דברי הש"ס שלא כצורתן, אולם י"ל דכוונתו ע"ד שכתב הכ"מ בפי"ב מה' תפלה דאף דבש"ס נזכר דנביאים תקנו לקה"ת מ"מ כיון שמשה רבינו הי' הנביא הגדול שבדורו ולא נעשה אז דבר בלי הסכמתו ראוי ליחס אליו הענין עיי"ש ויש להביא סמוכין לדבריו מדברי הש"ס ביבמות צ"ו ע"ב וכי על כל דבר שעשה יהושע הי' אומר להם כך אמר לי משה אלא יהושע יושב ודורש סתם והכל יודעין שתורתו של משה היא עיי"ש וה"נ כיון שהנביאים תקנו התקנה בימי משה הכל יודעין שממנו יצאה התקנה, אמנם בזה שנקנו הב"ח בפשיטות דאם משה רבינו תיקן קה"ת הוה מה"ת נפלאתי מאד דכמה תקנות מצינו ממשה רבינו ואפ"ה ל"ה רק מדרבנן ולדוגמא עיין ברכות מ"ח ע"ב משה תקן להם לישראל ברכת הזן וכן הוא ברמב"ם פ"ב מה' ברכות ה"א ואפ"ה כתב הכ"מ שם בשם הרמב"ן דנוסח של בהמ"ז ל"ה מה"ת רק מדרבנן דמה"ת איכא רק חיוב לברך אחר האכילה כל אחד כפי רצונו וכעין שברך מנימין רעיא בריך רחמנא מרא דהאי פתא אבל נוסח הברכה הוא רק מתקנת נביאים עיי"ש ועיין רמב"ם פ"א מה' אבל ה"א שכ' מ"ע להתאבל על הקרובים וכו' ואין אבלות מה"ת אלא יום ראשון בלבד אבל שאר הז' ימים אינו דין תורה וכו' ומשה רבינו תיקן להם לישראל ז' ימי אבלות וז' ימי המשתה עיי"ש הרי להדיא דגם מה שהוא מתקנות משה רבינו ל"ה רק מדרבנן וצ"ע: