אור ברסלב
ברכת אהרן פרק שלישי › קצ

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק שלישי · קצ

קפט

שם בגמ' אמר מר אם הי' בניו וב"ב קטנים מותר ועד כמה אמר ר"ח תינוקת בת ג' שנים ויום אחד ותינוק בן י"ב שנים ויום אחד. מכאן יש להביא ראי' למ"ש התויו"ט פ"ד דכתובות מי"א דבכלל שם בנים נכנסין גם הבנות שהרי מצאנו בקרא בעצב תלדי בנים ובודאי גם בנות בכלל עיי"ש ומדברי הש"ס כאן מוכח כדבריו דקאמר סתם בניו וקאי הן על הבנים והן על הבנות אמנם בתשו' הרא"ש כלל פ"ה כתב להיפוך מדברי התוי"ט דבשם בנים לא נכללו הבנות ודייק כן מדכתיב ויולד בנים ובנות עיי"ש ובאמת מצאנו כמה פעמים בש"ס שהבינו השם בנים כפשוטו על זכרים דוקא ולא על נקבות ולדוגמא עיין קידושין כ"ט ע"א כל בכור בניך תפדה (שמות י"ג) בניך ולא בנותיך (ופלא בעיני שהש"ס העתיק לשון הכתוב כל בכור בניך תפדה ושני פעמים הזכירו בלשון הזה בגמ' שם והמעיין במקרא שם יראה שלשון הזה לא נמצא כלל במקרא כי סגנון הכתוב הוא וכל בכור אדם בבניך תפדה) ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם (קידושין כ"ט שם ע"ב) דבר אל בני ישראל וסמיך לי' וסמך ידו בני ישראל סומכין ולא בנות ישראל סומכות (ר"ה ל"ג ע"א) וכאלה רבות עוד ועיין ב"ב קל"ג ע"ב ההוא דאמר להו נכסי' לבניי והו"ל ברא וברתא מי קרא אינשא לברא בניי ולסלוקי לברתא מעישור קאתי או דילמא לא קרי אינשי לברא בניי ולמושכא לברתא במתנה קאתי ופשיט לי' דקרא אינשי לברא בניי מדכתיב ובני דן חושים (בראשית מ"ו) ובני פלוא אליאב (במדבר כ"ו) ונלפע"ד להוסיף עוד ולהביא ראי' שמצאנו שאדם קורא לבן אחד בשם בניי בלשון רבים ממה שברך יצחק את יעקב ואמר לו ישתחוו לך בני אמך (בראשית כ"ז) אף שלא הי' לרבקה רק עוד בן אחד חוץ מזה הבן שנתברך ועכ"ז קרי לי' בשם בניי וש"מ ג"כ דהש"ס קאי בסברא דהבנות אינם קרויים בנים וע"כ מוטב לנו להניח שכנה בן אחד בלשון רבים מלהניח שכנה גם הבנות בשם בנים, ועיין שבת ק"ח ע"א שרב לייט את שמואל ואמר מאן דמצערן לא ליקמוה לי' בני וכן הוה וכתב רבינו חננאל שם דכן הוה דלא איקיים לי' לשמואל ברא אלא בנתי' עיי"ש אלמא ג"כ דבנים היינו זכרים דוקא ולא בנות, אמנם בר"ח שם הביא דרב לייט ואמר לא לקיים לי' ברא ולא ידעתי אם גרס כן בש"ס שרב אמר כן בלשון הזה או אולי רק הבין כן בלשון הש"ס דמה שאמר רב בני היתה כונתו ברא. אמנם יש להביא ראי' גם לאידך גיסא שבת נכללה ג"כ בשם בנים מלשון הכתוב בבראשית מ"ו ובני אשר ימנה וכו' ושרח אחותם, ומשמע דבת ג"כ הוה בכלל בנים, ע"כ קשה בזה להגביל כלל בדיוק ומפאת זה י"ל דהדבר תלוי במהות הענין שנאמר בו הלשון בנים למען דעת אם לפרשו רק על זכרים או על נקיבות ג"כ. ועיין ב"ב ק"י ע"ב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם בניכם ולא בנותיכם אלא מעתה למען ירבו ימיכם וימי בניכם ה"כ בניכם ולא בנותיכם ברכה שאני ועיי"ש ברשב"ם שפירש דבברכה סברא היא דקאי בין על בנים ובין על בנות דאין ברכה לחצאין, וזה מתאים לדברינו. ועיין בירושלמי כתובות פי"ג סוף הלכה א' הרי שהי' נתון במדה"י ואמר ינתנו אילו לבניו בנותיו בכלל, אם בשעת מיתה אמר ינתנו אילו לבניו אין בנותיו בכלל, וביאר בק"ע שם דה"ט משום דבחייו בודאי רוצה לכבד בנותיו כדי שיהי' חביבות על בעליהן, אבל בשעת מיתה בודאי אינו רוצה לעקור נחלה דאורייתא עיי"ש ומשמע ג"כ דתלוי ממהות הענין וכמ"ש:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה