ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק שלישי · קעז
שם בגמרא ר' יהודה אומר שונה הוא בהלכות דרך ארץ. עיין ברש"י כאן שכתב דהלכות ד"א היינו דרכן של ת"ח, וידיעת הענינים האלה כחוצה אמנם מאד לכל ת"ח כי על הת"ח להשלים עצמו לא לבד בידיעת התורה, כי אם גם בעניני מוסר נימוס וד"א למען יהי' נוח וערוב ומרוצה לבריות, ועיין לעיל בחידושינו לפרק ראשון מאמר כ"ה שכתבנו שזה הוא ענין שימוש חכמים שהפליגו חז"ל מאד ערכו, כדי שיתבונן התלמיד בתהלוכות הרב שלא בשעת הלימוד בעניני מוסר וד"א וכן יעשה עיי"ש:
ועיין בחידושינו שם שעמדנו על המחקר בהבנת הא דמצאנו לר' יוחנן שאמר מאן דמתרגם לי הא שמעתתא מובילנא מנא אבתרי' לבי מסותא עיין ב"מ מ"א וכתבנו בזה השערה נכונה וכעת נלפע"ד לומר בזה רעיון נחמד דהדברים מתאימים עם הא דקאמר ר"י בעצמו בשבת קי"ד ע"ב דת"ח שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה הרי שלפי דעתו ההכרח לת"ח שיהי' נזהר מאד שבגדיו יהי' נקיים ולא יהי' עליהם שום פגם, ולכן ברצותו להפליג גודל מעלת האיש שיתרץ לו הענין החמור הלז אמר כי מאן דמתרגם לי' הא שמעתתא ידע ממנו שהוא ת"ח אמתי, ולכן בעצמו יוביל בגדיו אחריו לבית המרחץ למען נקותם מכל רבב כדי שיהי' טהורים ונקיים כיאות לבגדי ת"ח: