ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק שלישי · קעו
דף כ"ב ע"א בגמ' ר"נ בן אבישלום אומר אף מציע את הגמרא וכו' עיין תוס' כתובות ק"ד ע"ב ד"ה שני שהביאו בשם ר"ת דה"ט שנקרא בשם אבישלום ולא אבשלום (כשם המוזכר בקרא) משום דלר"מ דאמר בסנהדרין ק"ג ע"ב דאבשלום אין לו חלק לעוה"ב אין לקרות בשמו דהא אמרינן ביומא ל"ח ע"ב ושם רשעים ירקב דלא מסקינן בשמייהו אמנם אבישלום הוא שם אחר כדכתיב גבי אביה ושם אמו מעכה בת אבישלום (מ"א ט"ו) עיי"ש ויש לדקדק ע"ד התוס' דהרי בין אלה שאין להם חלק לעוה"ב נמנה גם מנשה כדאיתא בסנהדרין צ' ע"א במתניתין ואפי"ה רבים המה הנקראים בשם הזה ואין חושש לזה ומצאנו גם בין חכמי הש"ס שנקראו כן עיין לדוגמא חולין ד' ע"א אמר ר' מנשה במכניסן תחת כנפיו וכן מוזכר השם הזה בעירובין צ"ה ע"ב ובבכורות ל"ו ע"ב וכאלה רבות ומלבד ר' מנשה הזה שהוא תלמיד ר' יהודה עיין בע"ז כ"ו ע"א מצאנו עוד ר' מנשה בר זביד עיין יבמות י"ט ע"ב ומנחות ק"ח ע"ב ובשאר מקומות. (ויש אמנם עוד בין חכמי הש"ס שנקראו כן אולם כתובתם היא לא ר' מנשה כי אם ר' מנשיא כגון ר' מנשיא בר גדא בסוכה י"ג ע"ב ר' מנשיא בר תחליפא בברכות מ"ז ע"ב ובשאר מקומות ר' מנשיא בר שגבולי בעירובין כ"ט ע"א ועוד כאלה) ומצאתי בהפלאה שם שעמד בזה וכתב לחלק דשאני שם מנשה שהוא שם הרגיל אין למנוע לקרות בו משום שאדם רשע נקרא ג"כ אין הזה משא"כ שם אבשלום שהוא שם פלאי שאין רגילין בו אפי' נמצא צדיק שנקרא ג"כ בשם זה אין לקרות בו משום שאין הכל יודעין עיי"ש והדברים תמוהים דהלא ע"ז עצמו יש לתמוה מדוע באמת שם מנשה נעשה לשם הרגיל הלא נקרא בו אדם שאין לו חלק לעוה"ב וא"כ לא הי' לנו לאסוקי בשמי' וסברת ההפלאה היא כמו תדע מכח הקושיא, ואולי כוונתו דשם מנשה כבר הי' בימי מנשה שאמרו עליו שאין לו חלק לעוה"ב לשם הרגיל ולכן לא חדלו לקרות בו גם אח"כ משא"כ שם אבשלום הי' אז שם פלאי ולכן נמנעו אח"כ לקרות בו אמנם זה דוחק דמי יגיד לנו שאז הי' שם מנשה יותר מורגל משם אבשלום אדרבא הסברא נותנת שרק עתה כן הוא ששם מנשה הוא שכיח משא"כ שם אבשלום וזה משום שלא רצו לקרות בשם אדם רשע וא"כ קשה מדוע באמת בשם מנשה לא חדלו מלקרות (אף שנקרא בו רשע) ובשם אבשלום חדלו, ולפענ"ד נראה קצת לחלק בין שם מנשה לשם אבשלום דשאני שם מנשה שכבר נתכנה בו מקודם אדם צדיק מפורסים והיינו מנשה בן יוסף ולכן אף שאח"כ נזדמן אדם רשע ג"כ בשם זה לא נדחה השם הזה מקהל ישראל דלא יעלה על הדעת שבשביל הרשע שהי' אח"כ ימחה ח"ו שם הצדיק שקדים לי' בשגם שכיון שכבר נתפרסם שם הצדיק עוד קודם שחי זה הרשע הנה אם יקראו לאדם בשם הזה הכל יהי' יודעין דלא על שם הרשע הוא נקרא כי אם ע"ש הצדיק ול"ש בזה לומר דלא מסקינן בשמייהו דרשיעי, אמנם שם אבשלום אין אנו מוצאין בשום איש צדיק מפורסים מקודם, ורק בפעם הראשון נמצאהו באבשלום בן דוד וא"כ כשיקראו לאיש בשם אבשלום הנה מבלי משים יתעורר זכר אבשלום כי לפניו לא נודע לנו איש מפורסים שיקרא בזה השם וא"כ הוא הי' הראשון אשר נתפרסם בו, וכיון שלא הי' לו חלק לעוה"ב אין מהראוי להעלות זכרונו דכתיב ושם רשעים אין דלא מסקינן בשמייהו ולכן שפיר כתבו התוס' דאלה שנקראים בשם כזה נקראו אבישלום ולא אבשלום כדי שלא לעורר זכר אבשלום וכנ"ל:
ב והנה מפשטות לשון התוס' בכתובות הנ"ל דלכן לא יתכן לקרות בשם אבשלום משום דאין לו חלק לעה"ב מוכח לפום ריהטא דמה שאמרו שאין מסיקין בשמם דרשיעי היינו רק בשמם דרשיעי שאין להם חלק לעה"ב וזה ליתא דבש"ס סתמא אמרו דלא מסקינן בשמייהו דרשעים ולאו דוקא רשעים שאין להם חלק לעוה"ב וכן מוכח מדברי התוס' עצמם שכ' באותו דיבור דאין קוראין בשם שבנא מטעם הנ"ל ושבנא ל"ה כלל מאותן שאין להם חלק לעוה"ב וצ"ל דהתוס' לא כתבו רק ליתר שאת דאם אבשלום אין לו חלק לעוה"ב הנה בודאי לא יתכן לקרות בשם הזה אבל לקושטא דמילתא אפי' אם נאמר דאבשלום יש לו חלק בעוה"ב כמ"ד בסנהדרין ק"ג דדוד העלהו ג"כ צדקה השערת התוס' דאין לקרות בשמו כיון שהי' רשע ולא מסקינן בשמייהו דרשיעי ועיין בהפלאה כתובות שם שכ"כ ועיין בפנ"י שם שתמה והרי אמרינן בפרק חלק דדור המדבר אין לו חלק לעה"ב ומכש"כ שהמרגלים אין להם חלק לעוה"ב ואיך מסקינן בשמייהו דהא שמוע בן זכור הי' מהמרגלים ואשכחן ר"א בן שמוע וכן שפט בן חורי הי' ביניהם ואשכחן בדברי הימים טובא ששמם שפט ותי' כיון שאמרו מרגלים ע"ש מעשיהם נקראו לא הי' זה עיקר השם שלהם עיי"ש:
והנה כפי הנראה מדברי הפנ"י תפס דברי התוס' כפשטן דרק משום דאבשלום אין לו חלק לעוה"ב אין לאסוקי בשמי' וע"כ הוצרך לדייק דגם המרגלים אין להם חלק לעוה"ב כדי להקשות קושיותו וכבר כתבנו שמדברי התוס' עצמם מוכח שמה שתמכו יסודם בדברי האומר דאבשלום אין לו חלק לעוה"ב ל"ה רק לרוחא דמילתא אבל אה"נ דאפי' בשמם דרשיעי שלא יצאו מכלל נוחלי העוה"ב ג"כ אין מסיקין וא"כ אין מהצורך לבנות הקושיא על סמך ההנחה דהמרגלים אין להם חלק לעוה"ב כי אפי' אם יש להם חלק לעוה"ב ג"כ יקשה איך מסקינן בשמייהו כיון דרשיעי הוו, אמנם תירוצו של הפנ"י לא הבנתי דאטו מה שאמרו דמרגלים ע"ש מעשיהם נקראו הפירוש שהוסיפו להם אח"כ שמות אחרים הלא הפירוש הוא רק שבשמותיהם כבר יש רות על מעשיהם אח"כ וכאשר מצאנו פעמים רבות לחז"ל שרגילים הי' לרמז בשם האדם את הקורות הבאות עליו אח"כ ולדוגמא עיין תמורה ט"ז ע"א למה נקרא שמה עכסה שכל הרואה אותה כועס על אשתו ועיין סוטה מ"ב למה נקרא שמה ערפה שהכל עורפין אותה מאחורי' וכן מצאנו למה נקרא שמו ירמי' שבימיו נעשה ירושלים אורמיאה (קהלת רבה רפ"א) למה נקרא שמו עמוס שהי' עמוס בלשונו (שם) וכאלה עוד (וקצת י"ל בהבנת הענין שדרשו חז"ל השמות דזה הוה ע"ד שאמרו בברכות ז' ע"ב דשמא גרם וה"נ רצו חז"ל להראות שיש איזהו יחס בין שם האדם למאורעותיו וקורותיו) בשגם אם נאמר דהשמות של מרגלים הי' רק כינוים שנתכנו ע"ש מעשיהם הרעים נוסף על שמותיהם האמתים אדרבה הלא אז תגדל עוד התמי' איך באו בקהל ה' שמות כאלה אשר מקורם במעשים הרעים של המרגלים ומהם לוקחו, ולפלא בעיני על הפנ"י שדייק דהמרגלים אין להם חלק לעוה"ב דאמרינן בפרק חלק דדור המדבר אין לו חלק לעוה"ב ומכ"ש המרגלים וזה תמוה וכי מן הדיוק אנו צריכים זאת להוציא והרי באותה משנה עצמה בסנהדרין שם בדף ק"ה שכתוב בה דדור המדבר אין לו חלק לעוה"ב כתוב גם להדיא דמרגלים אין להם חלק לעוה"ב ודריש לי' מקרא דכתיב וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ במגפה לפני ה' וימותו בעוה"ז במגפה לעוה"ב (ועיין במהרש"א שם שעמד על המחקר להבין איך מוכח מתיבת במגפה שמתו בעוה"ב ולפענ"ד כראה בפשיטות דהש"ס מפיק לי' לא מתיבת במגפה כי אם ממה שנאמר שמתו לפני ה' ודריש לי' שמתו גם לפני ה' והיינו שאין להם חלק לעוה"ב וכדי שלא להאריך סמכה המשנה הדרש על תיבת במגפה אבל כונתה על הנאמר במקרא עד תמו והבן) אמנם המעיין בש"ס יראה שיש מוחקים הא דמרגלים אין להם חלק לעוה"ב וכן בירושלמי חסר המאמר הזה וא"כ י"ל דכוונת הפנ"י דאף אם לא נגרוס בש"ס הכי אין זה מפאת שהמרגלים יש להם חלק לעוה"ב כי אם מפאת שאין מהצורך לשנות זאת דכש"כ הוא דהשתא דור המדבר שהי' מוסתים מהמרגלים אין להם חלק לעוה"ב המרגלים עצמם שהי' המסיתים עאכו"כ. וראיתי דרך אגב בתפארת ישראל על משניות בסנהדרין שם שכתב דבירושלמי לא גרס כלל במשנה בבא דמרגלים ודור המדבר ובמחכ"ה שגגה פלטה קולמסו כי המעיין בירושלמי יראה דהשמיט רק בבא דמרגלים אבל הא דדור המדבר אין לו חלק לעוה"ב מוזכר גם בירושלמי בסנהדרין פ"י ה"ד במתניתין עיי"ש: