אור ברסלב
ברכת אהרן פרק שלישי › קעג

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק שלישי · קעג

קעב

שם בגמרא. כי לא אשא להם פנים שכתבתי בתורה ואכלת ושבעת וברכת וכו' ותם דקדקו על עצמם עד כזית ועד כביצה. יש להעיר על הלשון דקדקו על עצמם שהוא לכאורה מיותר והו"ל למימר והם דקדקו עד כזית ועד כביצה. ונראה בהבנת הענין עפ"י האלשיך בפ' ויחי בביאור מאמר הכתוב שם מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך דהכונה שלגבי עצמו הסתפק אך במה שהוא מוכרח לקיום החיים ולא אכל כי אם לחם לבד להשביע רעבונו אמנם לאחרים לעניים נתן מעדני מלך עיי"ש ועיין במדרש שמואל אבות פ"א משנה ה' שהביא בשם ס' לב אבות לפרש בסגנון זה מאמר המשנה שם יהי ביתך פתוח לרוחה ויהי' עניים בני ביתך דהכונה ג"כ ע"ד הנ"ל שלגבי אחרים יהי' הבית פתוח לרוחה וכל הבא אל תוכו רעב יצא ממנו שבע וימצא בו די מחסורו בשפע וברוחה אמנם בני הבית יהי' עניים ויסתפקו אך בדברים הכרחיים ולא ידרשו אחרי מותרות עיי"ש וא"כ ה"נ כונת המאמר להשמיענו דרק לגבי עצמם מחזיקים כזית וכביצה שיש בו כדי שביעה ומדקדקים לברך עליו אבל לגבי אחרים נותנים כדי שביעה ממש ואין אומרים שבכזית ובכביצה כבר יש בו כדי להשביע ואין מהצורך לתת יותר:

ורבים דקדקו הלא יש כמה וכמה ענינים שעושין לפנים משוה"ד ומדוע רק בשביל הך מילתא שמברכין בהמ"ז על אכילת כזית וכביצה ישא ה' פנים לישראל וישים להם שלום איזהו מדה כנגד מדה היא זאת, ונראה עפ"י דברי חז"ל שאמרו גדול הוא השלום שניתן לענוים שנאמר וענוים ירשו ארץ ויתענגו על רוב שלום עיין מדרש פ' נשא והנה האות היותר גדול על הענוה הוא ההסתפקות כי מי שמסתפק במה שיש לו אם רב אם מעט הוא אין זאת רק כי רוחו שפלה ודעתו נמוכה כאשר להיפוך מי שמתגאה ודעתו רחבה לא יאמר שבע וכמה שיש לו מעט הוא בעיניו, וע"כ מזה שמברכין על כזית ועל כביצה משום שמחשבין גם המעט הזה לכדי שביעה הדבר לאות כי מדת ההסתפקות היא להם לקו אשר לא תתכן בלתי רעותה הענוה ע"ד שאמרנו וכיון שכן מהראוי לתת להם גם השלום הניתן לענוים והבן:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה