אור ברסלב
ברכת אהרן פרק שלישי › קסח

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק שלישי · קסח

קסז

שם בגמרא חייבין בתפלה דרחמי נינהו מ"ד הואיל דכתיב בה ערב ובקר וצהרים כמעשהז"ג קמ"ל. (א) הנה פשטות הלשון בש"ס כאן מוכח דתפלה הוה מעשהז"ג כיון דכתיב בה ערב ובוקר וצהרים ורק כיון דרחמי נינהו נשים חייבות אף דהוה מעשהז"ג, אמנם לפמ"ש למעלה במאמר שלפ"ז י"ל בהבנת דברי הש"ס דכיון דתפלה רחמי נינהו אינה נופלת כלל תחת סוג של מעשהז"ג והסברא כמ"ש שם באות א' בשם הפנ"י דכל מצוה שהסברא היתה נותנת בה שתהי' נוהגת תמיד בכל עת ורק כיון שזה א"א לכן תקנו לה זמנים מיוחדים מצוה כזאת ל"ה כלל בגדר מעשהז"ג עיי"ש וא"כ ה"נ בתפלה כיון דרחמי נינהו מצד הסברא הי' מהראוי להתפלל בכל עת דאין לנו שעה ורגע שלא יצטרך האדם לרחמי שמים. ורק כיון שאין הציבור יכול לעמוד בזה, הי' ההכרח לתקן זמנים קבועים לתפלה א"כ לא מקרי תפלה כלל מעשהז"ג ולכן נשים חייבות אכן לפ"ז א"א לומר כמ"ש למעלה במאמר שלפ"ז דה"ט דס"ל להמתניתין כאן דנשים פטורות מק"ש משום דהוה מעשהז"ג אף שיש בה מלכות שמים משום דהמתניתין חולקת על סברת הפנ"י וס"ל דאף מצוה שהסברא נותנת בה שתהי' נוהגת בכל עת כיון שסוף כל סוף תקנו לה זמנים קבועים הוה בגדר מעשהז"ג, דבאמת גם המתניתין ס"ל כסברת הפנ"י ורק דס"ל דבק"ש ל"ש לומר סברא זו דאף שיש בה מלכות שמים מ"מ אין סברא לומר שתהי' נוהגת בכל עת שנאמר דמה שתקנו לה זמנים קבועים הוה ע"צ ההכרח וע"כ הוה מעשהז"ג משא"כ בתפלה שפיר י"ל כסברא הנ"ל ולכן ל"ה מעשהז"ג וכאשר אנו מוצאין באמת בתפלה שאמרו ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו עיין להלן בדף כ"א אשר זה מורה בעליל דבתפלה הי' הדעת נותנת שתהי' נוהגת בכל עת וכל עיקר הזמנים שתקנו לה ל"ה רק ע"צ ההכרח משא"כ בק"ש לא מצאנו מאמר כזה הלואי שיקרא אדם ק"ש כל היום, אשר מזה מוכח דבק"ש אין הסברא נותנת שתהי' נוהגת בכל עת וכנ"ל. ועיין ברי"ף כאן שכ' דנשים חייבות בתפלה משום דהוה מ"ע שאין הז"ג וביאר בחידושי ר"י שם דאעפ"י שהתפלה יש לה זמן קבוע אפי"ה כיון שאמרו הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו כמצוה שאין הז"ג דיינינן לה ולפיכך נשים חייבות עיי"ש ועם האמור למעלה דברי הר"י המה כקילורין לעינים דכיון שאמרו ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו א"כ הדבר לאות דבתפלה הסברא נותנת שתהי' נוהגת בכל עת ומה שתקנו לה זמן קבוע הוה רק ע"צ ההכרח ממילא אינה נופלת תחת הסוג של מעשהז"ג וכדעת הפנ"י שהבאתי למעלה, אמנם בר"י כתב הטעם הזה נוסף על טעם הש"ס דנשים חייבות בתפלה משום דרחמי נינהו ולפי דברינו למעלה י"ל דהכל אחד הוא דגם טעם הש"ס דתפלה רחמי נינהו הוא נשען על הסברא הנ"ל דכל עיקר הדבר שאמרו ולואי שיתפלל אדם כל היום הוא ג"כ מפאת זה שתפלה רחמי נינהו ומהראוי לאדם כל היום לבקש רחמים על עצמו וא"כ תחת להביא המאמר דלואי שיתפלל אדם כל היום כולו אמר הש"ס בדרך קצרה דתפלה רחמי נינהו וממילא מובן דבתפלה הסברא נותנת שיתפלל אדם כל היום כולו, דאם רחמי נינהו הלא בכל עת יצטרך האדם לרחמים וכאמור. ועיין בש"ע או"ח סי' ק"ו סעיף ב' איתא ג"כ דנשים חייבות בתפלה משום דהוה מ"ע שאין הז"ג וכתב במג"א שם ס"ק ב' דלכן תפלה ל"ה מעשהז"ג משום דתפלה הוה מ"ע מה"ת דכתיב ולעבדו בכל לבבכם ומה"ת אין לה זמן קבוע עיי"ש ועיין בפמ"ג שם שהעיר מדברי הר"י שהבאתי דה"ט דתפלה ל"ה מעשהז"ג משום שאמרו ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו ועיין בתשו' בית יצחק למו"ז מאוה"ג זצלה"ה חא"ח סי' י"ד שהאריך בפלפול עצום לישב מדוע נייד המג"א מטעמו של הר"י, ולהנ"ל י"ל דה"ט משום דהמג"א קאי בסברא דאם נניח דנשים חייבות בתפלה משום דקיימינן בשטה דכל מצוה שמצד הסברא אין לה זמן קבוע ורק משום שא"א קבעו לה זמן ל"ה מעשהז"ג אשר זאת היא כונת הר"י באמרו דתפלה ל"ה מעשהז"ג משום דלואי שיתפלל אדם כל היום כולו וכדברינו למעלה הי' לנו לחייב נשים בק"ש ג"כ דגם בק"ש הסברא נותנת שתהי' נוהגת בכל עת כיון שיש בה מ"ש, ולהמג"א לא הי' נראה לחלק כנ"ל בין ק"ש לתפלה ולומר דבתפלה הסברא נותנת שתהי' נוהגת בכל עת משא"כ ק"ש, וע"כ מזה שפטרו נשים מק"ש ש"מ דליתא לסברת הפנ"י ואפי' מצוה שהדעת נותנת שתהי' נוהגת בכל עת כיון שסוף כל סוף תקנו לה זמנים קבועים הרי היא נכנסת בגדר מעשהז"ג ונשים פטורות וכאשר אמרנו למעלה במאמר שלפ"ז אשר מפאת זה דחה הש"ס לסברת הס"ד לחייב נשים בק"ש משום שיש בה מ"ש, וממילא גם הטעם של הר"י אשר גם הוא לא נבנה רק על הסברא הנ"ל אינו מספיק לחייב נשים בתפלה וע"כ נתן המג"א טעם אחד לזה ודוק:

ב ועיין בספר לימודי ה' לימוד קמ"ב שנסתפק במצוה שמה"ת אין לה קבע ורק רבנן הוא דקבעו לה זימנא אם הוה בכלל מעשהז"ג שנשים פטורות ומייתי ראי' מתפלה שנשים חייבות אף שיש לה זמנים קבועים כיון שמה"ת אין לה זמן קבוע כמ"ש הרמב"ם הובא למעלה בדברינו אלמא דמצוה שמה"ת אין לה זמן קבוע ורק רבנן קבעו לה זמן ל"ה מעשהז"ג ונשים חייבות עיי"ש וי"ל דזה תליא בסברא אי אינו ראוי מדרבנן מקרי אינו ראוי מה"ת או לא אשר בדבר זה כבר האריכו האחרונים ותלי לה במחלוקת ר"מ ור"י בסוכה כ"ג ע"א והדברים עתיקין, דאם נאמר כר"י דס"ל בסוכה שם דא"ר מדרבנן הוה א"ר מה"ת י"ל כיון דרבנן קבעו זמנים להמצוה מקרי מעשהז"ג גם מה"ת אף שמה"ת אין לה זמנים קבועים, אמנם אם נאמר כר"מ דס"ל דא"ר מדרבנן הוה ראוי מה"ת י"ל דבכגון דא ל"ה מעשהז"ג כיון דמה"ת אין להמצוה זמן קבוע, ועיין לעיל בחידושינו לפרק שני מאמר צ"ז שנגענו ג"כ בפרט זה אי א"ר מדרבנן מקרי א"ר מה"ת. ובספר לימודי ה' שם המציא דוגמא לספקו זה לענין אי נשים חייבות במ"ע דזכירת עמלק כיון שמה"ת אין לה זמן ורק חכמים קבעו לה זמן לקרותה בציבור בשבת שלפני הפורים וכמ"ש המג"א בסי' תרפ"ה דמה"ת באיזהו שבת שתהי' קורין אלא שחכמים תקנו בשבת זו עיי"ש אי מקרי זאת מעשהז"ג, ואח"כ הביא בשם החינוך דנשים פטורות ממ"ע דזכירת עמלק מפני שאינן בני כיבוש ועיין לעיל בחידושינו לפרק שני מאמר צ"ט מה שכתבנו בפרט זה דרוש משם:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה