ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק שלישי · קסו
שם בגמרא ר' יוחנן הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה אמר כי סלקן בנות ישראל מטבילה מיסתכלן בי ונהוי להו זרעא דשפירי כותי וכו', עיין ב"מ פ"ד שמסופר שם דיומא חד הוה קא סחי ר"י בירדנא חזייה ר"ל ושוור לירדנא אבתרי' א"ל חילך לאורייתא א"ל שופרך לנשי וכו' והנה פשטות הלשון מורה דבדברי ר"ל שופרך לנשי הי' צפון איזהו דבר חידוד לר"י, והיינו כיון שר"י קנטרו ואמר לו חילך לאורייתא השיב לו גם הוא מצדו דבר קנטור כי שופרי' לנשי ויש להבין וכי מגרעת היא זאת לר"י שהי' מצוין ביופי הלא אדרבה בזאת יתהלל המתהלל, ונראה לפענ"ד לשער דר"ל רצה לעקצו בזה על הך מעשה המוזכר בש"ס כאן שהי' רגיל לשבת אשערי טבילה כדי שתסתכלנה בו הנשים וניהוי להו זרעא שפירי ולכן כאשר הוכיחו ר"י שחילו לאורייתא השיב לו גם הוא כי שופרי' לנשי כלומר שהוא מראה יופיו לנשים והבן: