אור ברסלב
ברכת אהרן פרק שלישי › קסה

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק שלישי · קסה

קסד

שם בגמרא א"ל מה שמך א"ל מתון א"ל מתון מתון ארבע מאה זוזי שוויא. עיין ברש"י כאן שהביא ב' פירושים ולכל אחד המליצה עולה יפה מאד ומכיונת אל השם מתון בדרך לשון נופל על לשון, אשר זה הוא אחד מהיסודות היפים והנהדרים אשר הסגנון המליצי רגיל להשתמש בהם כידוע:

ודע דהדרך הזה להשתמש בתוך הדברים במליצות יפות כאלה האמורות בדרך לשון נופל על לשון איננו כלל רחיק המציאות בדברי חז"ל ואדרבה הוא מפוזר ומפורד הרבה בדבריהם ובמאמריהם אחת הנה ואחת הנה, מהם אשר התאימו דבריהם לשם האיש אשר דברו אליו ומהם לשם המקום או אל תוכן הענין שהי' המדובר ממנו, ואזכיר פה דוגמאות אחדות שעלו על רעיוני בזה. (א) להלן בברכות ל' ע"ב אמר ר' ינאי לר' חנינא קרא פוק קרא קראיך לברא, והיא מליצה מתאמת בדרך לשון נופל על לשון לשם ר"ח שהי' נקרא קרא. (ב) שם בדף ל"ט ע"ב קאמר ר"נ בר יצחק מה שמך א"ל שלמן א"ל שלום אתה ושלימה משנתך. (ג) בשבת ק"ח ע"א א"ל רב לקרנא מה שמך א"ל קרנא א"ל יהא רעוא דתיפוק לי' קרנא בעיני'. (ד) בעירובין ק"ה ע"א אמר ר"ה על ר' כהנא רב כהנא מסייע כהני (ועיין חולין מ"ט ע"א). (ה) בפסחים ט' ע"ב אמר רבא וכי חולדא נביאה היא והיא מליצה בדרך לשון נופל על לשון כיון שהמדובר שם מגרירת חולדא ומצאנו כביאה ששמה חולדה כידוע. (ו) שם בדף קי"ג ע"א א"ל רב לר' אסי אל תדור בעיר דריש מתא אסיא ועיי"ש בפירש"י שכתב לחד לישנא אסיא היינו ת"ח ונראה דה"ט שתפס שם אסיא להוראת ת"ח דזה ג"כ כדי שיהי' לשון נופל על לשון לשמו של ר' אסי אשר אליו היו הדברים ערוכים, ועיין תוס' ב"ב ק"י ד"ה ולא. (ז) בר"ה כ"א ע"א אמר ר"נ להאי גברא שאמר לו דלמחר יומא רבא במערבא מהיכא את א"ל מדמהריא א"ל דם תהא אחריתו. (ח) בתענית כ"ה ע"א אמר ר"ח בן דוסא לשיבבתא מה שמך א"ל איכו א"ל איכו נמטו כשוריך. (ט) ביבמות ע"ו רע"א אמר ר"פ לר' ביבי בר אביי משום דאתו ממולאי אמריתו מילי מוליתא. (י) בגיטין ז' ע"א א"ל ר"ה לר' חסדא חסדא שמך וחסדאין מילך. (יא) שם בדף מ"א ע"א אמר ר' נחמן בר יצחק על ר' אמי שפיר נאה משום דאמי שפיר נאה הוא אומר שמעתתא דלא שפירן. (יב) בקידושין כ"ה ע"א אמרי סבי דנזוניא לר' המנונא מה שמך א"ל המנונא אמרו לי' לאו המנונא את אלא קרנונא את ועיין תוס' שם ד"ה המנונא. (יג) בנדרים ס"ו ע"ב אמר ר' ישמעאל בר יוסי על אשה ששמה לכלוכית והיתה בע"מ יפה קורין אותה לכלוכית שהיא מלוכלכת במומין (יד) בב"ב ע"ד ע"א אמרו רבנן על רבה בר בר חנה כל אבא חמרא וכל בר בר חנה סיכתא וזה משום ששמו הי' אבא וגם הי' נקרא בר בר חנה ועיין ברשב"ם שם. (טו) בסנהדרין נ"ט ע"ב בעי ר"ז מר' אבהו ירדה לו דמות חמור מהו א"ל יארוד נאלא ועיין ברש"י שם שפירש תנין שוטה, וזה ג"כ משום שתפס בשאלתו לשון ירדה השיב לו כן בדרך לשון נופל על לשון יארוד נאלא. (טז) בבכורות ל"ט ע"א קרי שמואל עלי' דר' פנחס אחיו פסחים בזו בז (ישעי' ל"ג) וזה ג"כ בדרך לשון נופל על לשון כיון שיש סמיכת במבטא בין פנחס לפסחים. (יז) שם בדף מ' ע"א אמר ר"ע לר' יוחנן בן נורי עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל, ונראה דה"ט דקאמר לו בלשון הזה כיון שהיא ג"כ מליצה מתאמת בדרך לשון נופל על לשון לשמו של ר' יוחנן שהי' נקרא בן נורי שדומה במבטא לנורא שפירושו ג"כ אש ובאש שייך לשון כילוי כי האש מכלה ולכן קרי לי' בדרך מליצי עד מתי הוא מכלה ממונן של ישראל, ודוגמאות כאלה יש למצוא רבות ולסופרם פה תקצר היריעה:

ועיין ביצה כ"ז ע"א אמי ורדינאה חזי בוכרא דבי נשיאה הוה ביומא טבא לא הוה חזי אתו ואמרי לי' לר' אמי אמר להו שפיר קא עביד דלא חזי, ונלפע"ד לומר בזה השערה נאותה דה"ט דקאמר ר' אמי בלשון הזה שפיר קא עביד דלא חזי דזה ג"כ מליצה בדרך לשון כופל על לשון כי אמי ורדינאה הוא אמי שפיר נאה כמ"ש רש"י בנדה י"ט ע"ב ד"ה אמי ולכן שבחו ר' אמי דשפיר עביד כלומר שכשמו כן הוא, ויש להמתיק הדבר ביותר עפ"י מה שמצאנו בש"ס דגיטין מ"א שהבאנו למעלה שכשאמר אמי ורדינאה דבר דלא מעלי קרא עליו ר' נחמן בר יצחק משום דאמי שפיר נאה הוא אומר שמעתתא דלא שפירן כלומר ששמו אינו נאה לו ששמו שפיר ואומר שמעתתא דלא שפירן לכן כאשר ר' אמי רצה לשבחו כי היטב לראות אמר עליו דשפיר קא עביד כלומר ששמו נאה לו וכשמו כן הוא שפיר שמו ושפיר קא עביד:

ועיין מנחות מ"ב ע"א אשכחי' ר"כ לר"א בר אהבה רמי חוטי וקא מברך לעשות ציצית א"ל מאי ציצי שמענא הכי אמר רב ציצית א"צ ברכה, ועיין ברש"י שם שפירש מה ציצי שמענא בדרך היתול ולגלוג אמר כן ולפענ"ד נראה לשער דציצי כאן פירושו ענין הרמת קול וצעקה ע"ד שמצאנו בנדה ס"ב ע"ב שמעית ולד דצייץ אפניא דמעלי שבתא ופירש"י שמעתי את הולד צועק בתוך המעיים מבעוד יום של ע"ש והיינו כששמע ר"נ שר"א בר אהבה מברך לעשות ציצית התפלא ואמר מאי ציצי שמענא כלומר מה הקול הזה אשר אנכי שומע הלא הכי אמר רב ציצית א"צ ברכה ותפס בלשון הזה כיון שהוא לשון נופל על לשון לשם ציצית שהי' המדובר ממנו וכן הי' דרך חז"ל לדבר לפעמים בלשון נופל על לשון וכאשר אמרנו למעלה, ועיין ברכות מ"ב ע"ב רב יהודה הוה עסיק לי' לברי' בי רב יהודה בר חביבא אייתי לקמייהו פת הבאה בכסנין כי אתא שמעינהו דקא מברכי המוציא א"ל מה ציצי דקא שמענא דילמא המוציא לחם מן הארץ קא מברכיתו וכ' וגם שם י"ל כמ"ש דציצי פירושו הרמת קול ותפס ר"י הלשון הזה ג"כ כיון שיש סמיכות במבטא בינו לתיבת המוציא שהי' המדובר ממנה וזה כדי שיהי' לשון נופל על לשון וע"ד שאמרנו:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה