ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק שלישי · קסא
שם בגמרא ולאחותו מה ת"ל הרי שהי' הולך לשחוט את פסחו וכו' ת"ל ולאחותו לאחותו הוא דאינו מטמא אבל מטמא למת מצוה (א) עיין נזיר מ"ח ע"ב נחלקו ר"י ור"ע גבי הך דרשה דולאחותו אי צריך קרא מיוחד להורות דכ"ג ונזיר מטמא למ"מ, דר"ע ס"ל דצריך קרא מיוחד ור"י ס"ל כיון דשרי רחמנא חד לאו גבי מ"מ מה לי חד לאו מה לי תרי לאווין עיי"ש. ובהבנת פלוגתתם נלפע"ד דפליגי בסברא אי ריבוי כמותו של איזהו דבר פועל להגדיל גם מעלתו ואיכותו או לא, דר"ע יסבור דבשביל ריבוי הכמות נשתנה גם האיכות למעליותא, ולכן ס"ל דנהי דהתירה התורה איסור לאו גבי מ"מ, זה דוקא חד איסורא, משום דאיכותו של האיסור קטן הוא לגבי מ"מ ונדחה ממנו, אבל כשנתוסף עוד איסור לאו הנה מפאת ריבוי הכמות נתגדל גם איכותו של האיסור ולא אלים מ"מ למדחי אותו ולכן ס"ל דצריך קרא מיוחד להורות דמ"מ חמור כ"כ שדוחה אפי' שני איסורים כגון נזיר וכ"ג. אמנם ר"י יסבור דריבוי הכמות אינו פועל כלל להגדיל מעלת האיכות ולכן אף שנתוסף עוד איסור לאו מ"מ איכות וחומר האיסור נשאר כאשר הי' וכיון שכן אחרי שהתירה התורה איסור לאו גבי מ"מ, וזה מפאת דאיכות האיסור קטן הוא לגבי מ"מ ונדחה ממנו ה"ה אם נתוסף עוד איסור לאו ג"כ מ"מ דוחה אותו דחומר האיסור לא נתגדל בשביל ריבייו וע"כ ס"ל לר"י דל"צ קרא מיוחד להורות דכ"ג ונזיר מטמא למ"מ דכיון דשרי רחמנא חד לאו גבי מ"מ ובזה הראה לדעת דאיכותו של איסור לאו קטן ממת מצוה וע"כ נדחה ממנו, הנה מ"ל חד לאו מ"ל תרי לאוין הלא גם בתרי לאווין לא נשתנה איכות האיסור וחומרו מאשר הי' וכאמור. ובזה יש לפלפל קצת בישוב מה שראיתי מקשים לשטת ר"י דס"ל במנחות כ"ח דבציצית יש ד' מצות עיי"ש במתניתין דס"ל ארבעתן ארבע מצות. א"כ איך ילפינן דעדל"ת מכלאים בציצית דילמא שם הטעם דאיכא ד' מצות ולכן ל"ת נדחה מפניהם, אבל מנ"ל דחד מצוה אלימא למדחי ל"ת, ולהנ"ל י"ל דכמו דס"ל לר"י דאיכות הל"ת לא נשתנה בשביל ריבוי הכמות ואם התירה התורה באיזהו מקום לעבור על ל"ת לא איכפת לן אם נתוסף עוד ל"ת דמ"ל חד לאו מ"ל תרי לאווין וכנ"ל ה"ה דיסבור דאיכות המ"ע לא נשתנה בשביל ריבוי הכמות, ואם גילתה לנו התורה דל"ת נדחה מפני ארבע מ"ע ה"ה דנדחה גם מפני חד מ"ע, דבאיכות אין חילוק בין ד' מ"ע לחדא, דמ"ל חד מ"ע מ"ל ארבע מ"ע, ולכן לדידי' שפיר ילפינן דעדל"ת מדהתירה התורה כלאים בציצית כיון דעכ"פ אנו רואין דל"ת נדחה מפני עשה ומה דשם הוה ארבע מ"ע זה אינו מגדיל מעלת העשה דגם ארבע מ"ע לא יעלו באיכותן יותר ממ"ע אחת והבן. ואולי י"ל דמה דפליגי ר"י והת"ק במתניתין דמנחות שם אי ציצית הוה ארבע מצות או רק מצוה חדא אזלי באמת לשטתייהו בהך דנזיר אי צריך קרא מיוחד לכ"ג ונזיר שמטמא למ"מ או לא דת"ק יסבור כר"ע (ואולי הוא באמת ר"ע עצמו שהוא עפ"י הרוב בעל פלוגתי' דר"י כידוע) דצריך קרא מיוחד להורות דכ"ג ונזיר שמטמא למ"מ והיינו משום דריבוי הכמות גורם להגדיל מעלת האיכות וכנ"ל ולכן ס"ל דציצית הוה חדא מצוה וזה מכח הקושיא שהבאתי דאילו הי' ד' מצות איך ילפינן דעדל"ת מכלאים בציצית הרי שם הוה ד' מצות ומנ"ל דחדא מצוה ג"כ דוחה לל"ת, אמנם ר"י כשטתי' דל"צ קרא מיוחד להורות דכ"ג ונזיר מטמא למ"מ משום דמ"ל חד לאו מ"ל תרי לאווין והיינו משום דס"ל דריבוי הכמות אינו עושה שום פעולה להגדיל האיכות לכן ס"ל דציצית הוה ד' מצות ול"ק איך נדע דעדל"ת הרי בציצית הוה ד' מצות דלשטת ר"י באיכות אין חילוק בין חדא מצוה לארבע וכיון שידענו דד' מצות דוחה לל"ת ה"ה דגם חדא דוחה דמ"ל חד מצוה מ"ל ארבע וכאמור:
ועיין במל"מ פ"ד מה' מלוה ולוה ה"ב ד"ה ואני תמה שרצה לצדד דתרי איסורי דרבנן חמורי כאיסור תורה עיי"ש ולדברינו למעלה י"ל דזה תלי ג"כ בהך פלוגתא דר"י ור"ע שהבאתי אי ריבוי הכמות פועל להגדיל האיכות, דלשטת ר"ע דריבוי הכמות פועל להגדיל האיכות ה"ה די"ל בתרי איסורי דרבנן מחמת ריבוי הכמות נתגדל האיכות וחשיבי כאיסור תורה, אמנם לשטת ר"י דריבוי הכמות אינו פועל להגדיל האיכות ה"ה דתרי איסורי דרבנן ל"ה כאיסור תורה דמחמת ריבוי הכמות לא נשתנה כלל האיכות למעליותא, ואפי' אם יצטרפו הרבה איסורי דרבנן ביחד לא יהי' חשובים באיכותם יותר מחד איסור וכנ"ל:
ב ועיין בר"ן פרק בתרא דיומא שכתב דיותר טוב לשחוט לחולה מסוכן בשבת ולהאכילו נבילה אע"ג דבשחיטה יש איסור סקילה יעבור רק פעם אחת משא"כ בנבילה יעבור על כל כזית וכזית עיי"ש ולכאורה י"ל דגם סברא זו תליא בהך פלוגתא שבין ר"י ור"ע שהבאתי לענין אי ריבוי האיסורין בכמות פועל להגדיל מעלת האיסור באיכות דלר"ע דס"ל דריבוי האיסורין בכמות פועל להגדיל האיכות שפיר י"ל כדברי הר"ן והסברא יהי' כמו דריבוי איסורין שונים פועל להגדיל איכות האיסור ה"ה דריבוי של איסור אחד ועשייתו הרבה פעמים גורם ג"כ להגדיל איכות האיסור, ולכן אף דנבילה קיל משחיטה זה רק כשעושה האיסור פעם אחת אבל כשעושהו הרבה פעמים נתגדל איכותו וחמור כשחיטה ועוד יותר ממנו, אמנם לר"י דס"ל דגם ריבוי איסורין שונים אינו פועל להגדיל האיכות של האיסור ה"ה דגם ריבוי פעמי העשיה של איסור אחד אינו פועל להגדיל איכות האיסור וליתא לדידי' לסברת הר"ן ואולי י"ל דלר"י יש לחלק בין ריבוי איסורין שונים לריבוי פעמים של איסור אחד, ונהי דס"ל דריבוי איסורין שונים אינו פועל על האיכות אבל בריבוי פעמים של איסור אחד יודה שפועל על האיכות וא"כ גם לדידי' י"ל כסברת הר"ן, אולם הסברא נותנת דריבוי איסורין שונים גדול הוא בערכו מריבוי פעמים של איסור אחד ואם ס"ל לר"י דריבוי איסורין שונים אינו עושה שום פעולה על איכות האיסור עאכו"כ דריבוי פעמים של איסור אחד לא יעשה שום פעולה. ומצאתי בשעה"מ פי"ד מה' מאכלות אסורות הי"ג שדן בזה איזהו עדיף אי ריבוי איסורין שונים או ריבוי פעמים של איסור אחד ומתחלה רצה לומר דריבוי פעמים של איסור אחד חמור מריבוי איסורין שונים אולם תברא לגזיזי' וכתב דאין לחלק ביניהם עיי"ש. ועיין בשו"ת פני יהושע חאה"ע סי' ו' וח' שדן לענין היתר עגונה אם שני סימנים שאינם מובהקים חשיבי כסימן אחד מובהק עיי"ש ולהנ"ל י"ל דזה תלי ג"כ בסברא הנ"ל אם ריבוי הכמות של איזהו דבר פועל להגדיל מעלתו באיכות, כי אם נאמר דריבוי הכמות פועל על האיכות ה"ה די"ל דבהצטרף שני סימנים שאינם מובהקין הריבוי פועל על האיכות ונעשו לסימן מובהק אמנם אם נאמר דריבוי הכמות אינו עושה שום פעולה על האיכות ה"ה דגם אם יצטרפו הרבה סימנים שאינם מובהקים ביחד לא יגדלו באיכותם ול"ה רק סימן שאינו מובהק, ולפ"ז באנו בהך דינא של השו"ת פני יהושע ג"כ למחלוקת ר"י ור"ע בנזיר שאנו עוסקים בה כעת. ועיין בתשו' בית יצחק למו"ז מאוה"ג זצלה"ה חאה"ע ח"ר סי' ס"ה אות י' שנסתפק אם נאמר דשני סימנים שאינם מובהקים מצטרפין לסימן אחד מובהק, איך הדין בסימן אחד שאינו מובהק ונמצא בשני איברים אם בכגון דא ג"כ מצטרף לסימן מובהק וכתב שלא מצא הדבר מבואר, ועפ"י דרכינו נאמר כמ"ש למעלה דריבוי פעמים של איסור אחד חשוב כריבוי איסורין שונים לענין שיפעל על האיכות ה"ה גם בסימנים אין חילוק בין שני סימנים או סימן אחד בשני איברים כי בין כך ובין כך הריבוי פועל על האיכות ועושה מסימן שאינו מובהק סימן מובהק, ולפמ"ש למעלה בשם השעה"מ דריבוי פעמים של איסור אחד עדיף מריבוי איסורין שונים א"כ בסימנים יש לצדד ולומר דאדרבה סימן אחד בשני איברים עדיף משני סימנים שונים, ואם שני סימנים שונים מצטרפי לסימן אחד מובהק עאכו"כ דסימן אחד בשני איברים מצטרף לסימן מובהק, אמנם כתבתי דהשעה"מ בעצמו חשב זאת לדוחק לומר דריבוי פעמים של איסור אחד חמיר מריבוי איסורין שונים, אבל עכ"פ בזה הודה דשווים המה וא"כ גם בסימנים י"ל דאין חילוק:
ועיין בלח"מ פ"ד מה' יבום הי"ז שכ' דתרי פסולי בחליצה וכל אחד אינו מותר רק בדיעבד החליצה פסולה בדיעבד עיי"ש וכיוצא בזה איתא ג"כ ברדב"ז ח"ב סי' תרפ"ט לענין כבד שנמלח עם בני מעיים דיש לצדד להחמיר הואיל דכבד שנמלח עם בשר אינו מותר רק בדיעבד ובכי מעיים שנמלחו עם בשר אינו מותר רק בדיעבד א"כ הוה תרי דיעבד ויש להחמיר עיי"ש ועיין בטו"ז סוסי' צ"א שכ' דתרי הפס"מ לא אמרינן עיי"ש ולהנ"ל י"ל דגם כל הני מילתא תליא בזה אי ריבוי הכמות פועל להגדיל האיכות או לא דאם נאמר דאיכות הדבר נתגדל בשביל רבוי כמותו ה"ה די"ל דנהי דד"ז מותר בדיעבד או בהפס"מ מ"מ כשיזדמן עוד איסור שג"כ אינו מותר רק בדיעבד או בהפס"מ בהצטרף שני האיסורין יחד נתרבה איכות האיסור ואסור אפי' בדיעבד או אפי' בהפס"מ, אמנם אם נאמר דריבוי הכמות אינו פועל על האיכות הנה לא איכפת לן אם יש רק חד איסור שמותר בדיעבד או יותר או אם יש חד איסור שמותר בהפס"מ או יותר כי איכות האיסור לא נשתנה ודוק:
ד ועיין פאה פ"ז משנה ה' המדל בגפנים כשם שהוא מדל בתוך שלו כן הוא מדל בשל עניים דברי ר"י, ר"ע אומר בשלו הוא רשאי ואינו רשאי בשל עניים, ועיין בתפארת ישראל שם שביאר דפלוגתייהו הוא דלר"י הו"ל כמשיב אבידה לעניים דמרווחין עי"ז עוללות שבצד העוללות שמדל ולר"מ אסור דאיכא דניחא לי בריבוי הענבים אע"ג שלא יהי' מובחרין ע"כ עיי"ש, וי"ל דמחלקותם היא ג"כ בענין הסברא שכתבנו למעלה אי ריבוי הכמות של איזהו דבר פועל להגדיל גם מעלת איכותו או לא, דר"מ יסבור דריבוי הכמות מגדיל את האיכות ולכן ס"ל דאף דאיכות הענבים איננו משובח אם אינו מדיל מ"מ בשביל הריבוי יתעלה גם האיכות וע"כ ניחא להו לעניים יותר בהרבה ענבים שאינם מובחרין מבמעט ענבים מובחרים, כי הריבוי פועל להשלים מה שיש חסרון באיכות הענבים, אמנם ר"י יסבור דריבוי הכמות אינו מגדיל את האיכות ולכן ס"ל דטוב יותר מעט ענבים מובחרין מהרבה שאינם מובחרין, כי ע"י הריבוי לא יושלם החסרון שיש באיכות הענבים, וע"כ ס"ל דכשם שהוא מדל בתוך שלו כך הוא מדל בשל עניים דבודאי ניחא להו לעניים שיהי' להם פחות מעט והענבים יהי' מובחרין מאשר שיהי' להם הרבה ואינם מובחרין. ועיין תרומות פרק י"א משנה א' אין מבשלין יין של תרומה מפני שהוא ממעיטו ר"י מתיר מפני שהוא משביחו עיי"ש, וי"ל דת"ק דר"י כאן הוא ר"מ ואזיל לשטתי' בפיאה שם דס"ל דריבוי הכמות פועל על האיכות להגדילו במעלה ולכן ס"ל דאין לבשל יין של תרומה מפני שע"י הבישול יתמעט הכמות ואף שהבישול מגדיל האיכות הנה ריבוי הכמות משלים החסרון שיש באיכות בלא בישול, אמנם ר"י כשטתי' דריבוי הכמות אינו עושה שום פעולה על האיכות ולכן ס"ל דמותר לבשל יין של תרומה כדי שיתעלה באיכות וישביח דאף שהוא עתה קודם הבישול יותר בכמות הנה ריבוי הכמות אינו משלם החסרון שיש באיכות ודוק: