ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק שלישי · קמט
דף י"ט בגמ' חד אשתעי מילתא בתרי' דמר שמואל ונפל קניא מטללא ובזעא לארנקא דמוחי'. הלשון אשתעי מילתא בתרי' דמר שמואל מוכח קצת שזה האיש דבר סרה על שמואל באיזהו ענין ידוע, ולפענ"ד בדרך השערה דזה האיש הי' מדבר בגנות שמואל בנוגע להורתו ולידתו, כי כידוע לידת שמואל היתה בדרך פלא כמ"ש התוס' בקידושין ע"ג ע"א ד"ה מאי שאביו הי' במדינת הים ובא ע"י שם ושמש והוליד את שמואל ועיין בבה"ג ה' גיטין שהביא דכשנתעברה אמו של שמואל אתיוה לב"ד ואלקיוה עיי"ש ובל"ס לא חסרו אח"כ בימי שמואל אנשים רעים עזי פנים הנמצאים תמיד בכל עת ובכל מקום שהחציפו פניהם להוציא עליו לעז דהורתו לא היתה ח"ו בקדושה וכאשר נקל לשער דמה שקראו לאביו בשם אבוה דשמואל הי' ג"כ מפאת זה כדי להכות על קדקד המדברים עליו סרה כאילו הי' ח"ו חשש לעז על לידתו, (ועיין בסדה"ד ערך אבוה דשמואל) וי"ל דגם זה האיש המוזכר בש"ס שהרהר אחרי שמואל הי' אחד מהם וקמ"ל הש"ס דהקב"ה בכבודו ובעצמו תבע ביקרי' דשמואל וזה החצוף שקל למטרפסי':