אור ברסלב
ברכת אהרן פרק רביעי › רמה

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק רביעי · רמה

רמד

שם ברש"י ד"ה לייטי במערבא על מי שמשהה תפלת המנחה עד דמדומי חמה שמא תטרף לו השעה ע"י אונס ועבר הזמן עכ"ל, עיין במאמר הקודם מה שכתבנו בזה ויש להעיר דמצאנו ענין דומה לזה גם בביצה כ' ע"ב עיי"ש דקאמר ר"ה לדברי האומר נדרים ונדבות אין קריבין ביו"ט לא תימא מדאורייתא מיחזא חזי ורבנן הוא דגזרי בהו גזירה שמא ישהה אלא מדאורייתא נמי לא חזי וכו' ופירש"י שמא ישהה עד המועד שיהא לו בשר מצוי ברגל ושמא כשיבוא המועד יארע לו אונס ונמצא מאחר נדרו עיי"ש ומשמע ג"כ דלא נכון להמתין עם עשיית המצוה עד הזמן האחרון דיש לחוש שמא יארע לו אונס ויתבטל מעשיית המצוה, ולכן אפי' אם מה"ת הי' מותר להקריב נדו"נ ביו"ט הי' אסור להקריב מדרבנן מחשש שמא ימתין ואח"כ יארע לו אונס ורק דלקושטא דמילתא א"צ לבוא לטעם זה כי בלא"ה אסור מה"ת להקריב נדו"נ ביו"ט דכתיב לכם ולא לגבוה, וכדאיתא בש"ס שם, אמנם לפ"ז יש להבין למאן דס"ל נדו"נ קריבין ביו"ט נהי דל"ל הדרש דלכם ולא לגבוה, וא"כ אין מקום לאסור לדידי' הקרבת נדו"נ ביו"ט, אבל מדוע לא יהי' אסור עכ"פ לדידי' מדרבנן מחשש דשמא ישהה וכנ"ל, ונראה דמאן דס"ל נדו"נ קריבין ביו"ט יסבור כשטת הנמ"י שהבאנו למעלה במאמר הקודם, דמי שאיחר לעשות איזהו דבר המוטל עליו מחמת שחשב שיהי' לו עוד פנאי לעשות ואח"כ אירע אונס ג"כ הוה בגדר אונס ולכן ס"ל דאין לחוש שאם נדו"נ יהי' קריבין ביו"ט ישהה עד המועד ושמא כשיבוא המועד יארע לו אונס ונמצא מאחר נדרו, דאם יארע אונס ל"ל בה כיון דהוה אונס דגם בכה"ג מקרי אונס וכמ"ש, אבל מאן דס"ל נדו"נ אין קריבין ביו"ט יסבור כשטת האגודה שהבאנו למעלה דבכה"ג ל"ה אונס ולכן ס"ל דבלא"ה י"ל דנדו"נ אין קריבין ביו"ט משום שמא ישהה ורק שא"צ לזה כיון דמה"ת אסור דכתיב לכם ולא לגבוה, ונמצא לפ"ז דמחלוקת הנ"י והאגודה הנ"ל תליא בפלוגתא אי נדו"נ קריבין ביו"ט או לא, דמאן דס"ל נדו"נ קריבין ביו"ט ע"כ ס"ל כשטת הנמ"י, ומאן דס"ל נדו"נ אין קריבין ביו"ט שפיר יוכל לסבור כשטת האגודה (דבהכרח א"א לומר דס"ל הכי כיון שי"ל דה"ט דס"ל דנדו"נ אין קריבין ביו"ט רק משום שאסרה התורה אבל זולת זה גם הוא לא חש להא דשמא ישהה והבן). ולפ"ז הי' מקום לומר פרפרת נאה בדרך הפלפול דלכן ס"ל לר' יוחנן דמצוה להתפלל עם דמדומי חמה ולא חש כמו שחששו במערבא דשמא תטרף לו השעה ע"י אונס ויעבור הזמן משום דקאי בשטתי' דס"ל נדו"נ קריבין ביו"ט כאשר כן יש להוכיח לפי מה דמשמע מירושלמי פסחים פ' תמיד נשחט (הובא בתוס' פסחים נ"ט ע"ב ד"ה בארבעה) דא"א לומר נדו"נ אין קריבין ביו"ט רק אם נניח דכ"מ דאמר רחמנא ל"ת אע"מ, אבל אם נאמר דאעל"מ בהכרח צ"ל נדו"נ קריבין ביו"ט ועיין במלא הרועים ערך נדו"נ קריבין ביו"ט והדברים עתיקין וא"כ ר' יוחנן דס"ל כ"מ דא"ר ל"ת אעל"מ כאשר הוכיח במלא הרועים ערך כמדארל"ת אות כ"ג ע"כ ס"ל נדו"נ קריבין ביו"ט, וכיון שכן לדידי' אפי' בכה"ג שהמתין ואירע אח"כ אונס ג"כ הוה בגדר אונס כשטת הנ"י וכמ"ש ולכן לא חש דשמא תטרף לו השעה אם ימתין עד דמדומי חמה, כיון דהשתא נמי הוה אונס וע"כ ס"ל דמצוה להתפלל עם דמדומי חמה, ועיין בחלקת מחוקק סי' כ' ס"ק ט"ז שהביא בשם הרמב"ן שכתב בתשובותיו סי' תע"ב דרך כלל אני אומר שאונס כשמו ואין הרצון אונס ואילו סיבב זה אונסין לעצמו וכו' אין זה אונס אלא רצון וזה נוטה קצת לדעת האגודה שהבאנו דכל שבאיזהו צד האונס בא מחמתו ל"ח אונס ויש לחלק, ועיין בחו"מ סי' ש"צ וסי' שצ"ו לענין תחלתו בפשיעה וסופו באונס דל"ח אונס רק פשיעה ואכ"מ להאריך בזה:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה