ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק רביעי · רמב
שם בגמרא מאי מעין שמנה עשרה וכו' ושמואל אמר הביננו וכו' והתועים על דעתך ישפטו וכו', הנה החרוז הזה והתועים על דעתך בתפלת הביננו הוא מוקשה מאד, וקשה למצוא לו פשר נכון וכל הביאורים שנאמרו בזה אינם מתקבלים על הלב, ועיין ברש"י כאן שטרח ג"כ לפרש לשון המאמר הזה, וראה זה מצאתי בברכי יוסף א"ח סי' ק"י שהעתיק נוסח תפלת הביננו שמצא לר' ישעי' הראשון ושמה הגירסא לא והתועים על דעתך ישפטו כמו שהוא לפנינו רק והתועים בדתך ישפטו, ולפ"ז לשון התפלה עולה יפה מאד והיא כקילורין לעינים [רמג] שם בגמ' לייט אביי אמאן דמצלי הביננו. עיין בגליון הש"ס קידושין ל"ג ע"ב שציין מקומות רבים בש"ס שמצאנו בהם הלשון לייט עלה אביי, ועיין תוס' כתובות ב' ע"ב ד"ה פשיט שכתבו בשם ר"ת דזה הי' מין פתגם הלשון השגור בפי אביי וכן הי' דרכם של האמוראים שכל אחד הי' תופס לשון מיוחד שבחר לו ולדוגמא מגדף בה ר' אבהו תהי בה ר' יוחנן עיי"ש:
ודע דכאשר התבוננתי בזה מצאתי עוד לשונות כאלה שהי' מיוחדים לחכמים פרטים, ואזכיר אחדים מהם הבאים תחת ידי (א) אקפח את בני הי' לשון השגור בפי ר"ט עיין שבת י"ז ע"א וקט"ז ע"א וזבחים י"ג ע"א (ועיין ב"מ פ"ה ע"א ורש"י שם ד"ה שמקפח שכתב שר"ט הי' רגיל לומר אקפח את בני כשנשבע עיי"ש) (ב) פוק תני לברא הי' לשון מיוחד לר' יוחנן עיין שבת ק"ו ע"א, עירובין ט' ע"א, יומא מ"ג ע"ב, ביצה י"ב ע"ב, יבמות ע"ז ע"ב וסנהדרין ס"ב ע"ב. (ג) מרי' דאברהם הי' לשון מיוחד לר' יוסף עיין שבת כ"ב ע"א, עירובין ע"ה ע"ב וכתובות ב' ע"א. (ד) יגיד עליו ריעו. הוא לשון מיוחד לאביי עיין יבמות ל"א ע"ב, ב"מ ל"א ע"א, ב"ב י"ט ע"א וע"ז ע"ו ע"א. (ה) לא תיתלו בי בוקי סרוקי הי' לשון שגור בפי רבא, עיין ב"ב ז' ע"א וקנ"א ע"ב, ע"ז ל"ז ע"ב וחולין נ' ע"א וכאלה יש למצוא רבים עוד:
וראוי להזכיר כי אם אמנם שכתבו התוס' בכתובות דהלשון לייט עלה הי' לשון מיוחד לאביי הנה מצאנו גם לחכמים אחרים שתפסו הלשון הזה ולדוגמא לייט ריב"ל בברכות י"ג ע"א לייט ר' חסדא שם ט"ו ע"א, לייט ר' ישמעאל כדה כ' ע"א, אולם אצלם נמצא הלשון הזה רק ע"צ ההזדמנות, אמנם אביי הי' רגיל לתופסו תדיר כאשר מצאנו אצלו הלשון הזה פעמים רבות, וע"כ כתבו התוס' שהי' לשון מיוחד לו: