ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק רביעי · רלט
שם במתניתין ר"ג אומר בכל יום ויום מתפלל אדם שמנה עשרה, יש לדקדק על הלשון בכל יום ויום דקאמר ר"ג, דהרי בשבת אינו מתפלל י"ח רק ז' כדאיתא לקמן בדף כ"ט ע"א, והי' נראה מכאן להביא סמוכין למ"ש התוס' בכתובות נ"ד ע"א ד"ה לית הילכתא דלשון כל יתכן אפי' כשבציר חדא, וכיוצא בזה כתבו ג"כ התוס' בשבת כ"ד ע"ב ד"ה ולית עיי"ש וכיון שכן שפיר קאמר ר"ג הלשון בכל יום אף דבציר חדא היינו שבת, אמנם מדברי הש"ס בסוכה נ"ד ע"א משמע דל"ש לומר הלשון כל יום היכי דבציר שבת, דאיתא שם דר"ז אמר דהא דתנן במתניתין בכל יום הי' שם כ"א תקיעות במקדש היינו לבר משבת דבשבת לא הי' תוקעין לפתיחת שערים וא"ל רבא מאן הא דלא חש לקימחא חדא דבכל יום תנן וכו' עיי"ש, ומשמע דל"ש לומר הלשון כל יום היכי שאין שבת בכלל, ולפ"ז קשה אמנם כנ"ל, ובאמת מדברי הש"ס בסוכה שם יש סתירה קצת גם לדברי התוס' בכתובות הנ"ל שכתבו דלשון כל שייך אפי' כשבציר חדא ומדברי הש"ס בסוכה שם משמע דאם בציר חדא ל"ש לומר הלשון כל, ועיין לעיל בחידושינו לפרק זה מאמר ר"ל אות ד' מה שפלפלנו בדברי התוס' בכתובות שהבאנו:
ויש להביא ראי' לדברי התוס' בכתובות הנ"ל מלשון הכתוב בפ' בא שנאמר וה' הכה כל בכור בארץ מצרים וכו' ולפי המבואר במדרש הובא ברש"י שם פרעה הי' ג"כ בכור ונשתייר ולא נהרג ואפ"ה קאמר הלשון כל בכור וש"מ דכשבציר חדא שייך ג"כ לומר הלשון כל וזה כדברי התוס' בכתובות הנ"ל ויש לחלק.