ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק רביעי · רלח
שם בגמרא בשעת פטירתו אמר להם פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקי' מלך יהודה שבא. בדרך השערה נלפע"ד לומר בהבנת הענין שצוה ריב"ז על שני הדברים האלה, כי בראות ריב"ז שקרב קצו ועוד מעט ונשמתו תעלה השמימה רצה להשאיר לעמו בקוצר אמרים מורה דרך אשר יהי' לו לעינים אחרי מותו למען ילך לבטח דרכו ורע אליו לא יאונה והנה כידוע מצב עם ישראל לעת הזאת הי' מר מאד הן בגשמי והן ברוחני, הן בחומרי והן במוסרי, כי זה מעט אשר חרבה ארצנו ושמם בית מקדשנו, ידו פרש צר על כל מחמדנו וירב בבת יהודה תאני' ואני', בבית שכלה חרב ומחדרים אימה וליוצא ולבא אין שלום, ונוסף ע"ז התעוררו אז בקרב העם כתות ומפלגות שונות אשר צצו מעיר כעשב השדה, והרחיבו דיעות כוזבות ושמועות שוא המתנגדות לרוח התורה עד כי סכנה גדולה היתה נשקפת מהן לקיום התורה ועמידתה בימים יבאו, וריב"ז נשיא ישראל אשר עיני כל העם אליו הי' נשואות, ואשר ע"פ יצאו וע"פ באו כל עניני האומה, בראותו מצב העם כי ברע הוא התאמץ מצד אחד להפיח רוח תקוה בעצמות היבשות, כי לא יאמרו נואש לצרותיהם רק יקוו לישועת ה' כי בוא תבוא עד מהרה, ולא יארכו הימים וישלח להם ה' משיחו הולך תמים, לכונן מזבח ה' בראש ההרים ולהשיב בנים לגבולם, כאשר יעידו ע"ז התקנות השונות שתיקן אשר מטרתן היתה להעלות זכר המקדש (ועיין ר"ה ל' וסוכה מ"א) ולהלהיב הלבבות לבל יתיאשו מהגאולה (ועיין לעיל בחידושינו לפרק ראשון מאמר א' אות ה' מה שכתבנו בזה) ומצד השני עמד בפרץ ונלחם בכל כחו נגד הזרמים השונים אשר התפתחו אז ולא נתנם להרים ראש עליון כאשר יעידו ע"ז הויכוחים השונים שהי' לו עם הצדוקים והבייתוסים (עיין מנחות ס"ח ובב"ב קט"ו) ואשר בהם התאמץ להוציא כאור צדקת התורה המקובלה, וגם תשוקתו העזה והנמרצה להעמיד תלמידים רבים ולהרחיב בכל היכולת ידיעת התורה המסורה בתוך שדרות העם הרחבות, בדעתו כי הרחבת ידיעת התורה היא האמצעי היותר טוב ומועיל לעקור את הזרעים הרעים אשר גדלו אז על תלמי היהדות, אשר התשוקה הזאת נתבלטה אמנם באופן נהדר מאד בדברי ריב"ז הידועים שאמר לאספסיינוס קיסר, תן לי יבנה וחכמי' (עיין גיטין נ"ו), וכאשר ראה ריב"ז כי כחותיו יעזבוהו ועוד מעט ורוחו תשיב אל על, מורא עלה על ראשו פן לריק היתה עבודתו, כי אחרי מותו רוח ההתיאשות ישיב וישפוך ממשלתו על פני הלאום, וגם תקצר נפש העם לעמוד כנגד התנועות הצוררות לתורתנו הקדושה, אשר עתה אמנם ימצאו כר נרחב להתפתח כי מי ילחם עמהן ומי יעמוד כנגדן, לזאת אמר לחגור שארית כחו, ולהזהיר עוד בו נשמתו על שני הפרטים האלה, אשר הי' משאת נפשו ורוח החי' בכל עבודתו המדינית והציבורית ויקרא איפוא ברגע האחרונה להעומדים סביב לו בלשון ערומים ובדרך רמז (כי להגיד בגלוי אולי הי' ירא מאימת המלכות או מאיזהו סיבה אחרת) פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקי' מלך יהודה שבא, הכונה שישמרו עצמם היטב לבל יבוא ויכנס בהם רוח בלתי טהור ויטמאם והוא כינוי מליצי לאלה הזרמים הרעים והתנועות הנשחתות אשר עמדו אז על הפרק, אשר רבים חללים הפילו, וגם לא יתיאשו מהגאולה ולא יחדלו מלצפות לישועת ה' רק יכינו כסא לחזקי' מלך יהודה שבא והוא כינוי מליצי לחוזק התקוה של הגאולה העתידה כאילו רואה בדמיונו שכבר בא הגואל האמיתי ומהראוי אך להכין כסא לקבלתו כלומר אך לעשות ההכנות הנחוצות שתצא הגאולה לפעולת אדם, והא שבחר ריב"ז לרמז בשם חזקי' מלך יהודה על הגואל העתיד אולי י"ל משום שבימי חזקי' היתה האומה ג"כ בסכנה גדולה כידוע וכמעט אמרו אז נואש לחייהם אכן ה' הראה בימינו נפלאות ויחלצם ממצר, ורמז להם ריב"ז כי גם הפעם לא יסיר ה' חסדו מהם וגם כעת ישלח להם גואל כחזקי' מלך יהודה בשעתו אשר יהי' להם לאור יומם ויוציאם לרוחה, וע"כ לא יתיאשו בעת צר להם כי עוד מעט ויושעו תשועת עולמים: