אור ברסלב
ברכת אהרן פרק רביעי › רלד

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק רביעי · רלד

רלג

שם בגמרא וביציאתו אומר מודה אני לפניך ה' אלקי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות שהם משכימים ואני משכים, הם משכימים לדברים בטלים ואני משכים לדברי תורה, אני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר אני רץ לחיי העוה"ב והם רצים לבאר שטת, עיין ברש"י כאן שפירש דיושבי קרנות היינו חנונים ויש לדקדק וכי החנונים שאינם יושבים בבהמ"ד ועוסקים במלאכה או במסחר משכימים לדברים בטלים ורצים לבאר שחת, והלא זאת היא תורת האדם שמלבד שיעסוק בתורה יעסוק גם במלאכה, וישלח ידו במסחר וקנין להביא טרף לביתו, ומצאנו לחז"ל פעמים אין ספורות ששבחו את המלאכה וחלקו לה מלא חפנים כבוד ויקר, ומי לנו גדול מחכמי הש"ס עצמם שרבים מהם עסקו גם במלאכה ומסחר כידוע, בשגם מה מקום לתפלה זו בעת היציאה מבהמ"ד, אשר אז גם זה המתפלל הולך לדרכו לעסוק במסחר וקנין ואיך יתכן להודות אז לה' על ששם חלקו מיושבי בהמ"ד, ועכ"פ יותר הי' מהראוי להתפלל תפלה זו בשעת כניסה לבהמ"ד, ובהבנת הדבר נראה עפ"י מה שאמרנו בדרשותינו לבאר מאמר המדרש בפ' תבא אשרי אדם שומע לי לשמור מזוזות פתחי (משלי ח') א"ר יהודה בר סימא וכי יש מזוזה בבתי כנסיות אלא מה המזוזה הזו אינה זזה מהפתח כך לא תהא זז מבתי כנסיות ומבתי מדרשות, אם תעשה כן דע שאתה מקבל פני השכינה וכו' ולא דייך שאתה מקבל פני השכינה בבהכ"נ אלא שאתה יוצא משם טעון ברכות וכו' ובהשקפה הראשונה יפלא, וכי זאת העצה היעוצה שישב האדם מבוקר ועד ערב בבהמ"ד, ומאין יקח טרף לביתו די מחייתו ומחית בניו, הלא עולם כמנהגו נוהג ועל האדם לצאת לפעלו ולעבודתו, כאשר כן עשו גם חז"ל שחברו תורה עם ד"א, ואמרנו בהבנת הענין דהדברים מתאימים עם מ"ש הרמב"ם בספ"ג מה' דיעות ובפ"ה משמונה פרקים בביאור מה שאמרו חז"ל באבות פ"ב וכל מעשיך יהי' לש"ש דהענין הוא שעל האדם ליחד תכלית כל מעשיו במו"מ ובאכילתו ובשאר התעסקות בצרכי גופו בלתי לה' לבדו ויהי' כוונתו באכילתו לחזק אבריו לעבודת ה' ובמו"מ למען ימצא מנוח לנפשו להגות בתורת ה' ולגדל בניו בדרכי התורה וכדומה ואם יעשה כן אז כל מעשיו יהי' לש"ש וגם משאו ומתנו והתעסקו בצרכי גופו לעבודת ה' תחשב והוא הוא שאמר שלמה המלך ע"ה (משלי ג') בכל דרכיך דעהו וכו' הרצון שבכל עסקיך ועניניך תשים אורח ה' נגד פניך ואליו תכונן מטרת כל פעולותיך עיי"ש בדבריו כי מתקו מדבש, וזה שאמר גם ר"י בר סימא שכאשר המזוזה אינה זזה מהפתח כך לא יהא אדם זז מבתי כנסיות וב"מ הכונה שבכל עת תהיינה מחשבותיו דבוקות וקשורות בב"כ וב"מ, והמה יהי' העמודים אשר עליהם יתכוננו כל המעשים אשר יעשה, גם אלה הנוגעים לקיומו הגשמי ולצרכו, כי מטרה אחת תהי' לכלם לעבוד את ה' להגות בתורתו ולשקוד על דלתותי', ואם יעשה כן אז יהי' טעון ברכות כי יהי' נועם ה' על כל מעשיו ופעולותיו וגם באלה הדברים אשר יעשה לטובתו הגשמית ולתועלתה יהי' צפון רב ברכה, כי גם המה יתקדשו ויטהרו ויחשבו לו לצדקה ולעבודת ה' וכאמור, ולכן על זאת יתפלל כל חסיד שיגיע אמנם למדרגת הזאת שכל מעשיו יהי' לש"ש ויקוים בו מאמר הכתוב בכל דרכיך דעהו ע"ד שאמרנו, ולזאת תקנו חז"ל שבצאת האדם מבית המדרש ללכת בחוצות וברחובות קרי' לעסוק במו"מ ובצרכיו הגשמים אז אמנם יתפלל ויודה לה' על ששם חלקו מיושבי בית המדרש ולא שם חלקו מיושבי קרנות, הכונה על ששם חלקו בין אלה התמימים והישרים המיחדים שם ה' בכל תנועה ומעשה, ואשר יאמר עליהם בצדק כי המה דבוקים וקשורים כל היום בבהמ"ד ואינם זזים מכותליו וע"ד שביארנו למעלה, ולא שם חלקו מיושבי קרנות, אלה החנונים והסוחרים הפשוטים אשר המסחר וההתעסקות בצרכי הגוף המה עיקר תכליתם, ואין יראת ה' בלבותם לקדש מעשיהם לתכלית נעלה ונשגב, כי המה משכימים לדברים בטילים והוא משכים לדברי תורה, הכונה כי אם אמנם כי למראה העין כמוהו כמוהם משכימים בשוה למלאכתם ולעסוק בצרכי הגוף למען השתכר והביא טרף לביתם בכ"ז מה רב המרחק ביניהם להם נחשב זאת כהשכמה לדברים בטלים אבל לו נחשבה ההשכמה הזאת עצמה כהשכמה לדברי תורה כיון שתכליתה הוא קיום התורה ושמירת מצותי", המה עמלים ואינם מקבלים שכר, והוא על אותו העמל עצמו שעמל כמוהם מקבל שכר, כיון שגם בזה טל תורה תחייהו, והמצוה אור לנתיבותיו, המה רצים לבאר שחת, כי מי שכל עמלו לתוהו ולריק ילך מדחי אל דחי וקשה מאד שינצל ממצודות וחרמים שונים הפרושים לרגלי האדם ללכדו עד רדתו, אמנם הוא אשר יראת ה' לנגד עיניו ובכל תנועה ותנועה אך אליו יתברך הוא נושא את נפשו יעלה מעלה מעלה ויזכה לרב טוב הצפון לצדיקים בעוה"ב להתענג על ה' ולחזות בנועמו:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה