ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק רביעי · ריג
שם בגמ' א"ר חייא בר אבין רב צלי של שבת בע"ש (א) עיין בפירוש רבינו יונה על הרי"ף כאן שהביא בשם הר"י מאורליינש שביאר דה"ט דמותר לקבל שבת מבעוד יום משום דאעפ"י דתוספות שבת די בכ"ש אפ"ה אם הוא מוסיף הרבה בכלל תוספות הוה וחייבין עליו וכיוצא בזה אמרו לענין תרומה שאעפ"י שחטה אחת פוטרת כל הכרי אפ"ה אם תרם הרבה הכל תרומה דיינינן לי' ועיין בגליון האלפס שם שנסתפק אם לסברא זו אולי יהי' מועיל הקבלה אפי' ביותר מפלג המנחה (כי לקושטא דמילתא ל"מ קבלת שבת רק מפלג המנחה ואילך ולא מקודם לזה וכ"כ הרבינו יונה שם) ולפענ"ד יש להביא קצת דמיון לזה מדברי הר"ן בקידושין הידועים שכתב דמה"ט אין האשה מתקדשת בפחות מש"פ אף שיכולה לאמר לדידי שויא משום דדוקא כשהדבר שוה ממון ורק שאינו שוה כ"כ מועיל סברת לדידי שויא להגדיל שיווי הדבר כמו שמצאנו בר' כהנא אבל היכי שאין הדבר שוה פרוטה דלית בי' תורת ממון כלל ל"מ אמירתה לדידי שויא דלעשות מדבר שאין בו תורת ממון שיהי' לו דין ממון זה אין בכח האמירה ועיין ב"ש אה"ע סי' ל"א ס"ק ו' מ"ש בזה בדברי הרמב"ם (ועיין לעיל בחידושינו לפרק ג' מאמר קצ"ז אות ג' מ"ש בזה) וא"כ ה"נ י"ל דע"כ ל"ש לומר כסברת הר"י מאורליינש דאפי' אם מוסיף הרבה הוה תוספות שבת רק כשהזמן הנוסף ישנו עכ"פ בגדר שבת כגון שהוא מפלג המנחה דהוה כבר זמן ערב אז מהני הקבלה שיהי' לזמן הזה קדושת שבת, אבל אם הזמן הנוסף אינו כלל בגדר שבת כגון קודם פלג המנחה אפי' אם מקבל ע"ע קדושת שבת אין בקבלתו כלום דלעשות מזמן שאין בו תורת שבת כלל שיהי' לו דין שבת זה אין בכח הקבלה וכאשר לא יועיל אם יקבלה איש ע"ע קדושת שבת באחד מימות החול והי' הזמן קודם פלג המנחה כאחד מהם שלא תועיל ג"כ הקבלה כלל. וע"ד דמיון רחוק יש להביא עוד סמוכין לזה מדברי התוס' בר"ה ל"ג ע"א ד"ה הא שכתבו דה"ט דאשה במעשהז"ג פטורה אפי' מדרבנן משא"כ סומא במצות חייב עכ"פ מדרבנן דסומא הוה מינא דבר חיובא משא"כ אשה ל"ה כלל מינא דבר חיובא עיי"ש וה"נ י"ל קודם פלג המנחה דהוה זמן ערב כדברינו למעלה מקרי עכ"פ מינא דשבת ולכן מהני הקבלה שיהי' לו דין תוספות שבת משא"כ קודם פלג המנחה ל"ה כלל מינא דשבת לכן גם לסברת הר"י מאורליינש ל"מ קבלתו כמו של"מ הקבלה באחד מימות החול:
ב ועיין בספר כפתור ופרח (הובא בספר אמרי בינה דיני תרומות ומעשרות סי' ב') שכתב בשם הראב"ד דאף באותם המינים שאינם חייבים בתרומה מה"ת רק מדרבנן מ"מ אם קרא עליהם שם והפריש מהם תרומה הוה תרומה מה"ת ומדמעת כשל תורה עיי"ש וכפי הנראה הסברא היא כמו דמה"ת חטה אחת פוטרת כל הכרי ואפ"ה אם תרם הרבה הוה תרומה מה"ת ה"נ באותם המינים שאינו מחויב להפריש אם הפריש הוה ג"כ תרומה ולפמ"ש למעלה יש לחלק בין הנושאים דבשלמא כשהפריש תרומה יותר מהשיעור הנה המין הוה בגדר תורת תרומה לכן מהני הפרשתו לעשות תרומה אפי' הרבה יותר מהשיעור משא"כ באותם המינים שאינם כלל בגדר תורת תרומה ל"מ כלל הפרשתו שיהי' להתרומה דין תרומה מה"ת כי לעשות מדבר שאינו כלל בגדר תורת תרומה שיהי' לו דין תרומה זה אין בכחו וכדמיון סברת הר"ן שהבאנו למעלה לענין קידושין. ועיין בחוברת דבר בעתו צד כ"ו שהארכנו הרבה בסברת הראב"ד הנ"ל דרוש משם: