אור ברסלב
ברכת אהרן פרק ראשון › צג

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק ראשון · צג

צב

שם בגמרא. ואמר רבה בר חיננא סבא משמי' דרב כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו וכו' ומנין דאחילו לי' מן שמיא שנאמר ויאמר שמואל אל שאול ומחר אתה ובניך עמי (שמואל א' כ"ח) עמי במחיצתי י"ל דחז"ל ירדו פה לעומק הלשון כי כללא כיילו לן המדקדקים דחילוק יש בין מלות החיבור עם ואת כי לשון עם יאמר כשהדברים המחוברים המה שווים זל"ז, אמנם לשון את יאמר כשאין ביניהם השתוות והאחד הוא רק טפל לחבירו, (עיין בספר יאיר אור להרה"ג רמ"ל מלבים זצ"ל ערך אתו עמו ועיין בהכתב והקבלה עה"ת בראשית נ' ז') ולפ"ז אילו לא הי' נמחל לשאול החטא לא הי' שייך ששמואל יאמר עליו לשון אתה ובניך עמי המורה על השתוות הגמור שביניהם והי' לו לומר אתה ובניך אתי, ומדקאמר עמי ע"כ עמי במחיצתי היינו שיהי' שוה אליו מכל וכל וש"מ דאחילו לי' מן שמיא וז"נ:

ועי' כתובות קי"א ע"א שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור עיי"ש וי"ל דחז"ל הוציאו הדרש הזה ג"כ מלשון הכתוב מדכתיב שבו לכם פה עם החמור ולא את החמור ש"מ דיש השתוות ביניהם ולכן דרשו עם הדומה לחמור ועיין ב"ק מ"א ע"ב את בשרו הטפל לבשרו עיי"ש תה כמו שאמרנו כי את מורה שהדבר הוא אך נטפל לחבירו ולא שוה ממש כמו עור לבשר:

ושמעתי בזה דבר נכון בביאור דברי הכתוב בפ' בלק ויחר אף אלהים כי הולך הוא וכו' ורבים ראו כן תמהו מה חרי האף הזה הלא הקב"ה בעצמו הרשה לו ללכת ואמר לו קום לך אתם וגם יפלא בעיקר הדבר מדוע בראשונה א"ל הקב"ה לא תלך עמהם ואח"כ אמר לו קום לך אתם וכי חיו יש שינוי רצון לפני המקום, ולפי הכלל שהבאנו למעלה הענין יעלה יפה מאד דמתחלה אמר לו הקב"ה לא תלך עמהם היינו שהזהירו שלא ילך עמהם בעצה אחת באופן שיהי' ביניהם שיווי גמור בנוגע לתכלית ההליכה, אשר ע"ז אמנם מורה מלת החיבור עם שענינו הוא להראות על השיווי הגמור שבין המחוברים כנ"ל, ואח"כ באו הדברים ביתר ביאור שנית שהקב"ה אמר לו קום לך א תם היינו ללכת אתם, כלומר שלא בעצה אחת, כאשר כן מורה מלת החיבור את שענינו הוא להראות שיש איזהו הבדל בין המחוברים ואין ביניהם שיווי גמור כנ"ל, זה הרשות בידו, אולם מה אנו רואים בבלעם, ויקם בלעם וילך עם שרי מואב הנה לא הלך את שרי מואב כאשר צוהו הש"י ורק עם שרי מואב. תה לאות כי גם בלבו היתה צפונה עברתו וכמוהם כן גם הוא הי' חפץ בקללת ישראל ושפה אחת היתה להם לגמרי ודברים אחדים ולכן ויחר אף אלקים כי הולך הוא ואנכי הוספתי בזה לבאר מאמר המדרש שם ויקם בלעם וילך עם שרי מואב לבו כלבם שוה עיי"ש ויש לדקדק הרי בקרא כתיב סתמא. שהלך עם שרי מואב ומנ"ל שלבו הי' כלבם ולהנ"ל י"ל דחז"ל ירדו כאן אל תוכן המאמר והוציאו כן מעומק לשון הכתוב דמדכתיב שהלך עם שרי מואב ולא את שרי מואב ש"מ דהיתה ביניהם השתוות גמורה מכל צד ולבו הי' כלבם וכמוהו כמוהם הי' בעצה אחת ובדיעה אחת לרעה וכאמור:

ועיין בבראשית רבה ל"ט י"ג וילך אתו לוט לוט טפל לו עיי"ש וי"ל הכונה ג"כ ע"ד שכתבנו שחז"ל הוציאו הדרש הזה מיסודי הלשון דמדכתיב וילך אתו לוט ולא וילך עמו לוט ש"מ דלא הי' ביניהם שיווי גמור ורק לוט הי' טפל לאברהם:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה