ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק ראשון · צב
שם בגמרא. ואמר רבה בר חיננא סבא משמי' דרב כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא שנאמר גם אנכי חלילה לי מחטוא לה' להתפלל בעדכם (שמואל א' י"ב) קצת י"ל דרב שהזהיר מאד שאל ימנע אדם לבקש רחמים על חבירו כשיש בידו לבקש משום שהוא בעצמו הי' סובל כ"פ יסורים ונצרך לרחמי שמים עיין שבת ק"ח ע"א שחש במעיו ועיין בהגהות יעב"ץ על הש"ס שביאר דלכן לייט שם לקרנא וא"ל יה"ר דתיפוק לי' קרנא בעיני' משום דהוא חש במעיו וזה צערו במשאלותיו עיי"ש ועיין בחולין קי"א ע"ב דחש בעיניו ועיין בירושלמי ברכות פ"ח ה"ג דקאמר רב על עצמו איסתניס אני עיי"ש:
ועיין ברכות מ' ע"א אמר ר"ח בר אשי אמר רב הרגיל בדגים קטנים אינו בא לידי חולי מעיים עיי"ש וי"ל דהדברים מתאימים עם הא דמסופר לנו בש"ס דשבת ק"ח שם דשמואל רפא את רב ממיחוש המעיים עי"ז שהאכילו כסא דהרסנא ועיין בערוך ערך הרסנא שביאר דכסא דהרסנא היינו דגים קטנים משוחים בשמן ומבושלין בקמח וחומץ (וזה משונה קצת מפירש"י בביצה ט"ז וע"ז ל"ח עיי"ש) ולכן משבח רב פעולת הדגים הקטנים כי המה יפים ומועילים למחלת המעיים:
ועיין שבת י"א ע"א אמר רב כל חולי ולא חולי מעיים עיי"ש וי"ל ג"כ כנ"ל דרב בהיותו מצטער הרבה על מיחוש המעיים לכן אמר כי אין לך רעה חלי יותר ממנו, וכמדומה לי שראיתי באיזהו ספר שהעיר בזה ונשכח ממני שמו, ואולי יש לבאר הא דמסיים רב בש"ס שם כל רעה ולא אשה רעה ג"כ בסגנון כזה כי כידוע רב הי' לו אשה דהוה מצערה לי' טובא עיין יבמות ס"ג. ולכן אמר מפאת הנסיון כי אין לך רעה יותר ממנה:
וי"ל דרבא שהוסיף בש"ס כאן ואמר דאם ת"ח הוא צריך שיחלה עצמו עליו, כי גם הוא סבל יסורין ומצאנו גבי' שרגיל הי' לבקש מאחרים שיבקשו רחמים עליו עיין לקמן בדף נ"ה ובנדרים מ' רבא כי הוה חלש יומא קמא לא מגלי מכאן ואילך א"ל לשמעי' פוק אכריז רבא חלש מאן דרחים לי לבעי עלי רחמי עיי"ש ולכן הפליג עוד ביותר עד כמה יגדל החוב לבקש רחמים על חבירו בשגם אם ת"ח הוא– ועיין בחידושינו לעיל מאמר י"ח מה שכתבנו שם: