אור ברסלב
ברכת אהרן פרק ראשון › פא

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק ראשון · פא

פ

בא"ד והי אומר ר"ת כשאדם עומד ממטתו בלילה שא"צ לברך ברכת התורה מפני שבה"ת של אתמול שחרית פוטרת עד שחרית אחרת. עיין בצל"ח כאן שנסתפק לדעת ר"ת אם יכול לברך בלילה לפטור הלימוד שילמוד לאחר שיעלה עמוד השחר ומקור הספק אי נימא כמו שמי שאינו מחויב בדבר אינו יכול לפטור את המחויב ה"נ הוא עצמו בשעה שאינו מחויב אינו יכול לפטור גם את עצמו על השעה שיתחייב או דילמא שאני הוא לגבי עצמו דיכול למיפטר נפשי' גם בשעה שאינו מחויב על השעה שיתחייב ולכאורה הי' נראה לפשוט ספיקו מהא דאיתא בש"ע או"ח סי' ל' ס"ג דאם רוצה לצאת בהשכמה מכיח התפילין וכשיגיע זמנם ימשמש בהם ויברך וא"כ הדבר ק"ו דהשתא התם דמצד הדין גם בלילה מחויב בתפילין דקיי"ל לילה זמן תפילין ורק חכמים גזרו שלא להניחם בלילה דשמא יפיח בהן כדאיתא בש"ע שם סעיף ב' ואפ"ה אין לו לברך בשעה שפטור רק מצד תקנת חכמים למיפטר נפשי' לכשיתחייב, עאכו"כ בדינו של ר"ת דפטור מצד הדין בלילה בודאי אין לו לברך למען יפטור אח"כ כשיתחייב. אכן י"ל דזה ודאי דלכתחלה אין לעשות כן לברך בעת הפטור כדי לפטור לכשיתחייב כמו שאין לברך על התפילין בעת שלובשם בהשכמה רק בעת שממשמש בהן כשיגיע זמנם אולם עדיין יש להסתפק היכי שעבר וברך בעת הפטור אם צריך לברך שנית כשיגיע זמן החיוב והברכה הראשונה תהי' ברכה לבטלה או דילמא בדיעבד מהני עכ"פ הברכה. ולכאורה מהך דינא דתפילין יש לפשוט דרק לכתחלה אין לעשות כן אבל בדיעבד שפיר דמי לפי מה שהביא בשערי תשובה שם בשם ס' דבר משה דאם ברך על התפילין בלילה א"צ לברך שנית כשיגיע זמן הנחתם עיי"ש א"כ חזינן דבדיעבד מהני הברכה שברך בעת הפטור, אכן בזה שוב יש לחלק כדברינו דשאני התם דבאמת לילה זמן תפילין ורק מצד תקנת חכמים אין להניח תפילין בלילה לכן מהני הברכה בדיעבד אבל היכי דמצד הדין פטור כגון בברכת התורה אה"נ די"ל דל"מ הברכה אף בדיעבד:

ועפ"י דרכו של הצל"ח יש להסתפק בהא דמבואר בש"ע או"ח סי' תרמ"ט דכשגשמים יורדים אין לברך לישב בסוכה ועיין בטו"ז שם ס"ק י"ט דאם ברך הוה ברכה לבטלה עיי"ש איך יהי' הדין אם ברך עכ"ז כשירדו גשמים ואח"כ באמצע הסעודה פסקו הגשמים לירד אם מהני הברכה שברך בשעת הפטור לפטרו עתה או צריך לברך מחדש כמו אם שכח לברך בתחלת הסעודה דמברך בעת שנזכר כמבואר במג"א שם ס"ק י"ז:

ויש להעיר עוד אף אם נאמר דהברכה שברך בשעת הפטור ל"מ לפוטרו אח"כ לכשיתחייב כאשר צדדנו למעלה אם זה דוקא היכי דבשעה שברך הוה ברכה לבטלה כספיקו של הצל"ח הנ"ל לענין בה"ת או כמו אם ברך לישב בסוכה בשעה שירדו גשמים כנ"ל אז י"ל דל"מ הברכה לפוטרו אח"כ אבל היכי דבשעת הברכה ג"כ ל"ה ברכה לבטלה רק דלא הי' מחויב לברך אבל אם הי' רוצה לברך אה"נ דהי' רשות בידו בכגון דא שפיר מהני הברכה לפוטרו אח"כ או דילמא ל"ש ולדוגמא יצויר הספק הזה בטלית שאולה לשטת האומרים דא"צ לברך עליו עיין בש"ע או"ח סי' י"ד סעיף ד' ועכ"ז נקטינן דאם רוצה לברך רשאי כמו נשים במעשהז"ג עיי"ש במג"א ס"ק ז' בשם הרא"ש א"כ איך יהי' הדין כששאל אדם טלית מחבירו וברך עליו, ואח"כ בעוד הטלית עליו נתן לו בעל הטלית את הטלית במתנה דאז מחויב בברכה מצד הדין אם מהני הברכה שברך מקודם לפוטרו או לו וצ"ע:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה