ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק ראשון · עט
שם בגמרא הילכך לימרינהו לכלהו. עיין תוס' כתובות ח' ע"א ד"ה שהכל שכתבו דגרסינן הילכך נימרינהו לתרוייהו ולא גרסינן לכולהו דא"כ הוה משמע דשלש ברכות הן עיי"ש ומשמע מדבריהם דס"ל דעל פחות משלשה ל"ש לומר לשון בל ועיין בקהלת יעקב אלגזי מענה לשון ח"ב אות כ' סי' רצ"ב שהביא בשם הראנ"ח בדרשותיו פ' חיי שהניח הכלל הזה ליסוד מוסד, ועיין ביד מלאכי כללי הכף סי' של"ו שהעיר ממקרא מפורש שמצאנו בו לשון כל על שנים והוא במשלי כ"ב עשיר ורש נפגשו עושה כלם ה', והנה אי משום הא לא אריא דשם עשיר ורש במקרא י"ל דל"ה שם פרטי רק שם המין הכולל בתוכו פרטים רבים היינו מין עשיר ומין עני ולכן שייך שפיר לשון כל אמנם ביד מלאכי שם העיר עוד מכמה מקומות בש"ס שמצאנו לשון כל גם על פחות משלשה, ולפענ"ד נראה להביא ג"כ ראי' לזה מהא דאיתא במעילה כ"א ע"ב במתניתין נפלה פרוטה של הקדש בתוך כיסו כיון שהוציא את הראשונה מעל דברי ר"ע וחכמים אומרים עד שיוציא את כל הכיס, והקשו בתוס' שם ד"ה פרוטה ליבטל האי פרוטה של הקדש שנפלה, ותי' דמיירי דליכא אלא חד בכיס דליכא ביטול עיי"ש הרי דמיירי שיש רק שתי פרוטות בכיס ואפ"ה קאמרי רבנן עד שיוציא את כל הכיס אלמא דלשון כל שייך גם על שנים, עוד נלפע"ד להביא ראי' לזה דלשון כל שייך אפי' על שנים דבזה תתישב קושית התוס' בשבת כ"ד ע"ב על הא דאיתא שם דראב"ע הוה מעשר תריסר אלפי עגלי מעדרי' כל שתא ותמהו בתוס' שם ד"ה הוה הרי לאחר החורבן אין מעשר בהמה נוהג מפני התקלה א"כ ע"כ בזמן הבית הי' מעשר ומסתמא בן י"ג שנים הי' כשעישר ולפ"ז איך קאמר דהוה מעשר כל שתא הרי ראב"ע לא הי' בשעת החורבן רק לכל היותר בן ט"ו שנים עיי"ש ואם נאמר דעל מספר כים שייך ג"כ לשון כל ניחא קושית התוס' די"ל דעישר שני פעמים היינו בשנת הי"ד והט"ו ושפיר קאמר דהוה מעשר כל שתא כי על שתי שנים שייך ג"כ לומר הלשון כל שתא, ועיין בכורות כ"ד ע"א אי אמר הילכתא בכולי פירקין ולא אמר הילכתא כר' יוסי בן המשלם הו"א אדר"י בן המשולם קאי ומאי בכולי פירקין דר"י תרתי אמר וכו' הרי ג"כ דלשון כל יאמר לפעמים גם על שנים:
ועיין במכילתא פ' יתרו ויחד יתרו על כל הטובה וכו' טובת המן הבאר והתורה והמאמר הזה מובא ג"כ ברש"י עה"ת שם, ונראה דה"ט שטרח המכילתא למנות שלשה טובות דוקא שעשה ה' לישראל כי המכילתא קאי בסברא דלשון כל ל"ש על פחות משלשה כדעת התוס' בכתובות שהבאנו, וע"כ מנה שלשה טובות שנעשו לישראל היינו המן והבאר והתורה כדי שיצדק לשון כל הטובה שבמקרא: