ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק ראשון · עח
שם בגמ' ורב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים וכו' אמר ר' המנונא זו היא מעולה שבברכות. עיין ברי"ף וברא"ש שמחקו תיבות אמר ר' המנונא קודם המאמר זו הוא מעולה שבברכות וגרסו סתם וזו היא מעולה שבברכות מבלי אשר יזכר שם ר' המנונא על המאמר הזה וכונתם מבוארת דלא יתכן שר' המנונא ישבח דברי עצמו וע"כ השמיטו שם ר' המנונא וגרסו סתם וזו היא וכו' לומר דסתמא דגמ' מסיים כן ולא ר' המנונא אמר זאת. אולם אי משום הא לא ארי' דבאמת הי' תרי המנונא כמ"ש התוס' בעירובין ס"ג ע"א ד"ה ר' המנונא, האחד הי' תלמידו של ר' חסדא והשני הי' תלמידו של רב עיי"ש ועיין תוס' כתובות נ' ע"ב ד"ה יתיב וביבמות פ"ג ע"ב ד"ה אמרי שכ"כ וא"כ י"ל דר' המנונא הראשון הנזכר בש"ס פה הוא ר' המנונא הקדמון שהי' תלמידו של רבא ור' המנונא הנזכר אח"כ הוא ר' המנונא השני תלמידו של ר"ח וקאמר זה השני על דברי ר' המנונא הראשון שנראין דבריו וברכתו היא המעולה שבברכות:
ולפענ"ד נראה לישב הדקדוק הנ"ל אשר הבאנו דאיך יתכן שר' המנונא ישבח דבר עצמו באופן נאות דאין הכונה בש"ס פה שרב המנונא אמר בעצמו דזו היא מעולה שבברכות רק תיבות רב המנונא מורכבות הנה משני ענינים ואין המלה רב תואר לר' המנונא רק שם בפני עצמו ופירוש דברי הש"ס כך הוא אמר רב היינו רב (שהי' רבו של ר' המנונא כנ"ל) אמר – המנונא – (קראו בשמו) זו היא מעולה שבברכות היינו הברכה שאמרת טובה בעיני מכל הברכות האחרות ששמעתי והא דקראו רב לר' המנונא בשמו י"ל בזה רעיון נכבד עפ"י דברי הש"ס בקידושין כ"ה ע"א סבא דסוניא שאלו מני' דרב המנונא עבד שסרסו רבו בביצים מהו כמום שבגלוי דמי או לא, לא הוה בידי' א"ל מה שמך אמר להו המנונא א"ל לאו המנונא את אלא קרנונא ועיי"ש בפירש"י קרנונא יושב קרנות את ולא בעל תורה עיי"ש ובתוס' שם ד"ה המנונא הביאו בשם ר"ח פירוש אחר בדברי הש"ס אתה אומר המנונא היינו חם נונא דג חם ואינו כן אלא קר נונא שהוא קר עיי"ש (ובריטב"א הביא עוד פירוש שלישי דהמנונא הוא לשון יתד נאמן בבית המדרש היפוך מקרנונא עיי"ש) ועכ"פ אנו רואים מזה דכשרצו לגנות את ר' המנונא ולאמר לו כי מעלת חכמתו אינה גדולה כ"כ הנה אמרו לו ששמו אינו נאה לו ובמקום המנונא הי' מהראוי לקרותו קרנונא, ולכן כאשר רצה רב לשבחו ולאמר לו כי דבריו ישרו בעיניו יותר מדברי שאר החכמים הנה בכונה קראו בשמו לרמז לו בזה דשמו אמנם נאה לו כי דבריו טובים ונכוחים והברכה שהמציא היא מעולה שבברכות:
וי"ל עוד בהבנת הדבר שקראו רב את ר' המנונא בשמו עפ"י דברי הש"ס בשבועות ל"ד סע"א יתיב ר' המנונא קמי' דרב יהודה ויתיב ר' יהודה וקאי מבעי' לי' מנה מניתיך בפני פלוני ופלוני ועדים רואין אותו מבחוץ מאי א"ל ר' המנונא והלא מה טוען אי אמר להד"מ הוחזק כפרן ואי אמר אין שקלי ודידי שקלי כי אתו עדים מאי הוה א"ל המנונא את תא עול ופירש"י בד"ה המנונא אתה ראוי לכנוס לבית המדרש שאתה מחכים את רבך עיי"ש ומוכח דקריאת השם לר' המנונא הי' מורה על חכמה יתירה שיש בו כי הוא מחכים את רבותיו וא"כ י"ל דזה רמז ג"כ רב באמרו המנונא זו היא מעולה שבברכות הכונה להגיד בזה כי גדלה חכמתו בהמציאו נוסח הברכה טוב כזה – (ועיין בתורת חיים על ש"ס דשבועות שם שביאר גם דברי הש"ס הללו שאמרו לר' המנונא המנונא תא עול עפ"י דברי הש"ס בקידושין שהבאתי דכשרצו לגנות את ר' המנונא א"ל לאו המנונא את אלא קרנונא ולכן כאשר רצה ר' יהודה לשבחו ולהפליג חכמתו הזכיר לו בכונה את שמו עיי"ש וגם זה נכון):