ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק ראשון · נח
שם בגמרא אמר להו רבא לבני' כשאתם חותכין בשר אל תחתכו על גב היד. הנה בש"ס כאן יש ב' לשונות מדוע צוה רבא כן לחד לישנא הוה הטעם משום סכנה פירוש שלא יקוץ ידו ולחד לישנא הוה הטעם משום קלקול סעודה היינו שלא יעשה חבורה בידו ויצא דם וילכלך את המאכל, ולפ"ז יש נפ"מ בין שני הלשונות דללישנא קמא הזהירם שלא יחתכו בכלל בשר ע"ג היד וללישנא בתרא הזהירם רק שלא יחתכו בשעת סעודה, אבל שלא בשעת סעודה לא הזהירם, ואם נאמר כלישנא קמא הי' מקום לומר השערה נאותה בהבנת הענין מדוע צוה רבא לבניו איך יתנהגו בחתיכת בשר, דהדברים מתאימים עם הא דאיתא בחגיגה ה' ע"א כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם (קהלת י"ב) מאי על כל נעלם רבא אמר זה המשגר לאשתו בשר שאינו מחותך בערבי שבתות והא רבא משגר שאני בת ר' חסדא דקים לי' בגבה עיי"ש הרי שלדעת רבא יש חיוב לשלוח הביתה בערבי שבתות בשר מחותך דוקא ובודאי בניו אחריו נהגו כותי' לזאת הזהירם שכשיחתכו בשר, דבודאי יחתכו בשר בכל ע"ש כאשר כן הוא מהיאות לדעתו לשלוח בכל ע"ש בשר מחותך, לא יחתכו ע"ג היד, ומדוקדק מאד לפ"ז הלשון כשאתם חותכין בשר אשר זה מורה שכן הי' הרגילות אצלם לחתוך בשר (דאילו הי' עושים כן רק במקרה והזדמן הול"ל אם תחתכו בשר) וזה מטעם הנ"ל כדי לקיים דברי רבא שאמר שלא נכון לשלוח בשר שאינו מחותך בע"ש והזהירם רבא איך יתנהגו בחתיכת בשר שלא יחתכו ע"ג היד וכאמור: