אור ברסלב
ברכת אהרן פרק ראשון › נז

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק ראשון · נז

נו

שם בגמרא והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו נראה לשער בהא שהזהיר ריב"ל את בניו שיזהרו בכבוד זקן ששכח תלמודו מחמת אונסו, עפ"י דברי המדרש קהלת ז' כי העושק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה חכם המתעסק בצרכי צבור משכח תלמודו אמר ריב"ל ס' הלכות למדנו ר"י בן פדייה בחרישת הקבר וכולן נשתכחו ממני בשביל שהייתי עוסק בצרכי ציבור עיי"ש הרי שריב"ל בעצמו הי' פעם אחת בבחינה כזאת ששכח תלמודו מחמת אונס כי התגברו עליו טרדות הציבור, לזאת מצא לנחוץ להזהיר את בניו שלא יקלו בכבוד מי ששוכח תלמודו כי מצודת השכחה פרושה על כל החיים וקשה להנצל ממנה. ואולי הניעו לזה גם המעשה שקרה לאביו ר"ל שקבלוהו אנשי סימוניא עליהם למורה וכבואו לשם עשו לו בימה גדולה ושאלוהו כמה שאלות ונעלם ממנו להשיב כי זחה דעתו עליו ושכח תלמודו כמו שמסופר כל המעשה בירושלמי ס"פ מצות חליצה עיי"ש שרבי קרא עליו אם נבלה בהתנשא ואם זמות יד לפה (משלי ל') לזאת הזהיר ריב"ל את בניו שאין להקל בכבוד מי ששכח תלמודו כי זה יוכל לקרות גם לגדולים כמו שקרה לאביו ולו בעצמו וכאמור:

ועיין מדרש קהלת שם דאיתא שם אחר המאמר הנ"ל חמשה תלמידים הי' לו לריב"ז כל זמן שהי' קיים הי' יושבין לפניו כשנפטר הלכו ליבנה והלך ר' אלעזר בן ערך אצל אשתו לאמאוס מקום מים יפים ונוה יפה המתין להם שיבאו אצלו ולא באו, כיון שלא באו בקש לילך אצלם ולא הניחתו אשתו, אמרה מי צריך למי אמר לה הן צריכים לי אמרה לו חמת העכברים מי דרכו לילך אצל מי העכברים אצל החמת או החמת אצל העכברים שמע לה וישב לו עד ששכח תלמודו מאחר זמן באו אצלו שאלו אתו פת חטין או פת שעורים מי טב אוכלה בלפתן ולא ידע להשיבן בלפתן ר"א ור"י אומרים ב' תבשילין לפותין זב"ז עכ"ל המדרש. ועיין במתנות כהונה שם שביאר ששאלתם היתה פת חטין או פת שעורים איזהו מהן טוב לאוכלה בלפתן ולא הי' ר"א יודע מהו ליפתן כלומר למה נקרא כך ליפתן ומבאר המדרש דה"ט שנקרא ליפתן משום דב' תבשילין לפותין זב"ז והנה המאמר הזה נפלא מאד וכל עובר ישתומם עליו הפלא ופלא, שאחר שזמן רב עבר מעת שנתרחק ר"א מחבריו ולא ראו איש את אחיו כאשר נזדמנו אח"כ יחד והי' במסיבה אחת לא הי' בידם לשאלו שאלה אחרת רק אם פת חטין עדיף יותר לאכלו עם ליפתן או פת שעורים, ונראה לפענ"ד לשער בזה דהשאלה ששאלוהו היתה נוגעת לדינא ואין זה שאלה אחת היינו פת חטין או פת שעורין איזהו מהן טוב לאוכלה בליפתן רק יש בדבריהם שתי שאלות שונות והיינו מה. דקאמרו פת חטין או פת שעורים מי טב הוה שאלה בפני עצמה ומה דמסיימי אוכלה בליפתן הוה ג"כ שאלה בפני עצמה והדברים מתאימים עם הא דאיתא בב"מ ר"פ השוכר את הפועלים מקום שנהגו לזון יזון לספק במתיקה (היינו ליפתן עיין רש"י שם) יספק הכל כמנהג המדינה ועיין בש"ע חו"מ סי' של"א דמקום שנהגו לספק בגרגרת או בתמרים וכיוצא בהם יספק ג"כ דהכל כמנהג המדינה ומסתמא כמו שיש חילוק בין מקום למקום בעינן הוספת ליפתן אל הפת כן יש חילוק גם במהות הפת עצמו איזהו פת יש לתת לפועלים אם פת חטין או פת שעורים, וע"כ שאלו חברי ר"א את ר"א פת חטין או פת שעורים מי טב כונתם איך הוא דעתו בענין מזונות הפועלים איזהו פת יאות יותר לתת להם פת חטין או פת שעורים, ואח"כ הוסיפו לשאול אוכלה בליפתן היינו אם הדין שצריך בעה"ב לספק במתיקה ולהוסיף להם ליפתן ג"כ או לא ולא הוה בידי' להשיב, ובאמת הי' צריך להשיב דזה תלי' במנהג המדינה כנ"ל, ולפ"ז י"ל דמה דקאמר המדרש ולא ידע להשיבן בליפתן אין הפירוש שלא ידע להשיבן מהו הוא ליפתן רק אחר ולא ידע להשיבן הוא סוף המאמר ועם תיבת בליפתן מתחיל מאמר חדש כלומר דהמדרש מספר לט שהוא לא ידע להשיבן על שאלתן וכיון שהי' המדובר מליפתן מבאר המדרש אגב אורחא מדוע נקרא לפתן וקאמר דה"ט משום דב' תבשילין לפותין זב"ז וכן מצאנו כ"פ במדרש שבהיות המדובר מאיזהו ענין מבאר אגב גררא גם ענינים אחרים אף שאינם מעצם הענין שהמדובר ממנו, ומה ששאלו אותו דוקא שאלה כזאת מענין מזונות הפועלים זה הי' בכונה כדי לעקץ בזה את ר"א בעוקץ חד ולהוכיחו בתוכחה מסותרה ברמז על אשר הרחיק עצמו מהם והלך אחרי תענוגי הגוף כי גם הרב ביחוסו אל התלמידים הוא בבחינת פועל כמו שמצאנו בש"ס דב"מ ל"ז אמרי לי' רבנן לרבא שאול לן מר ועיי"ש ברש"י שביאר רבינו נשאל לנו למלאכתנו ללמוד לנו תורה וכו' עיי"ש וע"כ רמזו לו שכמו שמזונות הפועל המה מוגבלים ומצומצמים ואין לו הרשות לדרוש מבעה"ב רק דברים היותר מוכרחים לחיי נפשו עד כי גם על מעט ליפתן יש שקלא וטריא אם מגיע לו ככה גם הרב צריך לצמצם עצמו ולהסתפק במיעוט ואין לו לרדוף אחר תענוגים ומותרות וא"כ לא טוב עשה גם הוא שבחר שבת במקום המוכשר בתענוגי הגוף והתרחק מחבריו ותלמידיו אשר זה גרם לו ששכח תלמודו ולא הוסיף מעשות חיל בתורה כיאות כן נלפע"ד בדרך השערה:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה