ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק ראשון · מו
שם בגמרא א"ל ר' יצחק לר"נ מ"ט לא אתי מר לבי כנישתא לצלוי' א"ל לא יכילנא וכו' נראה לשער קצת דר"י בזה לטעמי' דקאמר לעיל בדף ו' ע"ב דכל הרגיל לבוא לבהכ"נ ולא בא הקב"ה משאיל בו עיי"ש ומשמע דלא דבר נקל הוא לבטל ההליכה לבהכ"נ גבי מי שהוא רגיל לבוא שם בכל יום עד כי כביכול הקב"ה שואל ע"ז ולכן כראותו שר"נ שהי' בודאי ג"כ רגיל לבוא לבהכ"נ בכל יום לא בא הי' מוזר הדבר בעיניו והתאפק לא יכל מלשאלו על סבת הדבר: