אור ברסלב
ברכת אהרן פרק חמישי › רצז

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק חמישי · רצז

רצו

שם במתניתין האומר על קן צפור יגיעו רחמיך וכו' משתקין אותו. (א) הנה בגמרא כאן יש שני לשונות מדוע אסור לומר כן, לחד לישנא הוה הטעם מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית ולחד לישנא הוה הטעם משום שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים ואינן אלא גזירות, ועיין בתוס' מגילה כ"ה ע"א ד"ה מפני שהקשו לפ"ז על מה שיסד הקליר בקדושתא שאנו אומרים ביום ב' של פסח צדקו אותו ואת בנו ביום אחד בל תשחטו דמשמע שהקב"ה חס על אותו ואת בנו וזה אינו אלא גזירה עיי"ש וראיתי בהגהות רצ"ח שם שהעיר מדברי התוס' בחגיגה י"ג ע"א שכתבו דהקליר לא יסד מעולם פיוט ליום ב' של יו"ט, והרי הפיוט צדקו אותו ואת בנו וכו' הוא ליום ב' של פסח והתוס' יחסו אותו להקליר וזה דקדוק עצום לכאורה אמנם לקושטא דמילתא לק"מ דבש"ס דמגילה ל"א ע"א אמרו דרק עתה שעושין שני ימים יו"ט קורין ביום ראשון של פסח משכו וביום שני פרשת שור או כשב כסדר משך תורא וכו' אבל כל עוד שלא עשו רק יום אחד יו"ט הי' קורין ביום ראשון של פסח בפרשת המועדות היינו שור או כשב עיי"ש א"כ באמת לא יסד הקליר הפיוט הנ"ל של צדקו אותו ואת בנו ליום שני של פסח רק ליום ראשון דבימיו שלא עשו רק יום אחד יו"ט כמ"ש התוס' בחגיגה שם אה"נ דהי' קורין ביום ראשון בפרשת שור או כשב והי' הפיוט מעין הקריאה בתורה, ורק השתא שנדחתה הקריאה של פרשת שור או כשב ליום ב' נסדר הפיוט הנ"ל ג"כ ליום ב' כדי שיהי' מעין הקריאה בתורה אבל לעולם כל עיקרו נתקן רק ליום ראשון וכאמור. ומצאתי במעדני יו"ט על הרא"ש ברכות פ"ה סי' כ"ב ס"ק ג' שהרגיש ג"כ בקושיא זו ותמה על הרא"ש שכתב שהקליר לא יסד שום קרובץ ליום שני שהי' מא"י ובימיו הי' מקדשין עפ"י הראי' (כדברי התוס' בחגיגה הנ"ל) והרי במחזורים שלנו נמצא לו פיוט ליום ב' של פסח וליום ב' של סוכות ותירץ דהוא באמת תקנו ליום ראשון ורק אח"כ סדרוהו לשני ואעפ"י שהפיוט לפסח מיוסד על פרשת שור או כשב שקורין בשני הא תנן בס"פ בני העיר שבזמן התנאים הי' קורין אותו בראשון וזה כמ"ש:

ב וראיתי במעדני יו"ט שם ס"ק ה' שהביא בשם הערוך דה"ט שנקרא ר"א הקליר בשם הקליר משום שאכל עוגה אחת שהי' כתוב בה קמיעא ונתפקח ויש מקומות שקורין לעוגה קליר עיי"ש, ואנכי מצאתי בא"ז ה' ק"ש סי' י"ט שכ' דה"ט דנקרא בשם קלירי על רוב אכילתו דאמרינן בפסיקתא שבתחלה הי' מוליך משאות ואכל מלא התנור פת ונזדמן לו אליהו ועל ידו למד ונעשה ת"ח וכיוצא בזה מצאתי ג"כ בשיבולי לקט עניני תפלה סי' כ"ח עיי"ש, אמנם כשאני לעצמי הנה לולא דמסתפינא הייתי אומר בזה השערה אחרת נאותה מאד ומתקבלת על הלב דה"ט שנקרא ר"א זה הפייטן בשם הקליר או קלירי משום שהי' מעיר קאלירה שבנה אותה הורדוס לפי דברי היוסיפון במקום שהי' בו מקדם העיר לשע (ועיין ירושלמי מגילה פ"א ריש ה"ט עד לשע וכו' עד קלרה) ולכן נקרא על שמה הקליר או קלירי כאשר כן מצאנו לכמה חכמים שנקראו ע"ש מקומם כידוע. ואף שמצאנו לר"א הקליר שחתם עצמו בפיוטיו לפעמים אליעזר ברבי הקליר מקרית ספר ומשמע לפום ריהטא שהי' מקרית ספר מ"מ אין מזה סתירה להשערתנו די"ל דבקאלירה נולד ומשכנו הי' בקרית ספר וחותם עצמו הקליר מקרית ספר כלומר ילוד קלירה מתושבי קרית ספר. ועוד י"ל דקרית ספר בחתימת ר"א הקליר ל"ה כלל שם עיר רק הוא כינוי מליצי לבית המדרש ומושב חכמים ובאמרו מקרית ספר כוונתו שהוא מאלה שעסקיהם בתורה ויושבים בבהמ"ד ויש להביא דוגמא לזה מדברי הש"ס בתמורה ט"ו ע"א דאיתא שם דמה שנאמר ביהושע ט"ו דעתניאל לכד את קרית ספר היינו שהחזיר ההלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה וביאר ברש"י שם (לגירסת השיטה מקובצת אשר סביב לגליון הש"ס שם דפוס ווילנא) דקרית ספר היינו קרית ספר הלכות ועיין בפירוש הגאון רמ"ל מלבים זצ"ל שופטים א' שהסביר הענין ביותר דהש"ס מפרש דקרית ספר היינו מקום שמתאספים התלמידים להגות ולשנות בספר התורה ומה שאמר הכתוב דעתניאל הכה את קרית ספר הכונה שנצח את בני הישיבה לאסוקי שמעתתא כוותי', כי כן יאמר בדברי חכמים על הניצוח בפלפול ובמלחמת התורה לשון הכאה עיי"ש וה"נ י"ל דכוונת ר"א בכתבו על עצמו שהוא מקרית ספר היינו שהוא מקהל באי בית הספר וחובשי בהמד"ר כנ"ל ומליצה כזאת מתאמת מאד לרוח הפייטני של ר"א, ויש לחזק ההנחה הזאת דקרית ספר בחתימת ר"א אינו שם מקום רק מליצה פייטנית דכפי קוצר זכרוני בכלל לא נמצא בשום מקום זכר עיר ששמה קרית ספר, חפשתי ולא מצאתי, וגדולה מזה מוכח מלשון הכתוב דבימי יהושע כבר חדל להיות עיר ששמה קרית ספר שכן אמר הכתוב ביהושע ט"ו ובשופטים א' ושם דביר לפנים קרית ספר ומשמע דאז כבר נשתקע שם קרית ספר, ומאיזהו קרית ספר הי' איפוא ר"א הקליר ע"כ מסתבר כדכתיבנא, בשגם אם נאמר כדעת הרשב"א בתשובה סי' תס"ט הובא ביוחסין ובסדה"ד דר"א הקליר, הוא ר"א בן ערך (שלא כדעת התוס' בחגיגה י"ג שכתבו דר"א הקליר הוא ר"א בר' שמעון) ור"א בן ערך דר באמאוס כדאיתא בקהלת רבה פ"ז דאחרי פטירת ריב"ז קבע ר"א בן ערך מושבו באמאוס א"כ בלא"ה א"א לומר כפשוטו דמה שחתם עצמו ר"א הקליר מקרית ספר היינו מעיר ששמה קרית ספר דהא הוא דר באמאוס ומכש"כ שתצדק השערתנו דקרית ספר בחתימת ר"א ל"ה רק מליצה פייטנית וכאמור. (ואין לומר דלשטת הרשב"א דר"א הקליר הוא ר"א בן ערך שוב ליתא לכל עיקר השערתנו שכתבנו דה"ט שנקרא הקליר ע"ש העיר קאלירה כיון דר"א בן ערך הי' מאמאוס דאי משום הא לא אריא די"ל דלידתו היתה בקאלירה וחתם עצמו הקליר ע"ש מקום הלידה אבל משכנו הי' באמאוס):

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה