ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק חמישי · רצו
בא"ד ברש"י יש פותחין הא דרחבא מדאמר ר' יהודה דדייק ספיקי דרבוותא אי מדרבי יהודה או מדרב יהודה וקשה לי בגוה טובא דרחבא לא ראה ר' יהודה מימיו לא ר' יהודה בר' אלעי ולא ר' יהודה נשיאה עכ"ל (א) יש להבין מה בכך שרחבא בעצמו לא ראה את ר"י אבל אטו בשביל זה לא הי' יכול להיות מסופק באיזהו דבר אם הוא מרבי יהודה או מרב יהודה ובהיותו מדייק ספיקי דרבוותא אמר ר' יהודה, ונראה דהדברים מתאימים עם מ"ש הרשב"ם בב"ב קי"ד ע"ב ד"ה משום דכל היכי דאיתא בש"ס אמר ר' פלוני אמר ר' פלוני זה השני הי' רבו המובהק של הראשון כמו א"ר יוחנן א"ר ינאי אבל אם זה שאמר משמו לא הי' רבו מובהק הסגנון הוא אמר ר' פלוני משום ר' פלוני כמו א"ר יוחנן משום ר' יהודה בר' שמעון עיי"ש ולפ"ז ה"נ מדאיתא הלשון אמר רחבא אמר ר' יהודה ולא משום ר' יהודה משמע שאמר כן בשם רבו וא"כ לא מצי קאי לא על ר"י בר' אלעי ולא על ר' יהודה נשיאה שלא ראה אותם מימיו. ועיין רש"י חולין קי"ג ע"ב ד"ה הא שכתב דכל היכי דקתני בש"ס שפלוני אמר משום פלוני לא ראה אותו מימיו רק שמע מאחרים ששמעו מפיו עיי"ש ומשמע מדבריו דאם זה שאמר השמועה שמע אותה מפי בעל השמועה בעצמו שייך לומר בלשון אמר ר' פלוני אף שלא הי' תלמידו ודוקא כשלא שמע מפיו רק ששמע מאחרים בשמו י"ל הלשון משום ר' פלוני, אבל יהי' איך שיהי' הנה גם לדעה זו אילו הי' רחבא אומר דבר שהי' מסופק בו, אם הוא מרב יהודה או מרבי יהודה בר' אלעאי או מר"י נשיאה, לא הו"ל למימר בלשון אמר רק בלשון משום, כיון שלא ראה את ר"י בר אלעאי ולא את ר"י נשיאה, והיכי שלא ראה האומר את בעל השמועה, ל"ש לומר בלשון אמר רק בלשון משום, וע"כ דלא קאי לא על ר"י נשיאה ולא על ר"י בר' אלעאי וכנ"ל, ועיין ביד מלאכי כללי האלף אות ע"ד ע"ה שהאריך הרבה בענין זה, והוכיח מכמה מקומות בש"ס שמצאנו בהם לשון אמר ר' פלוני אפי' היכי שהאומר בשמו לא הי' תלמידו, וגדולה מזו מצאנו הלשון הזה אפי' אם האומר השמועה לא רעה מעולם את בעל השמועה ולא הכירו כלל, וה"ה שמצאנו גם הלשון משום ר' פלוני אפי' כשהאומר השמועה הי' תלמידו של בעל השמועה ולמד אצלו, באופן שקשה בזה להגביל איזהו כלל בדיוק עיי"ש ועיין בספר בית ועד לחכמים לבעל מלא הרועים בכללים שבסוף הספר שדיבר ג"כ מזה עיי"ש:
ב ועיין בירושלמי כאן שכתב שיש להגיה ברש"י ובמקום ר"י נשיאה יש לגרוס ר"י הנשיא שהרי רש"י פירש להדיא בפרק מקום שנהגו (בדף נ"ב ע"ב) דרחבא הוה בדרא דר"י נשיאה עיי"ש ונפלאתי מאד על הרש"ל בזה, שתבין בכונת רש"י במ"ש דרחבא לא ראה את ר"י נשיאה דזה משום שלא הי' בדור אחד וע"כ הוצרך להגיה ברש"י ולגרוס ר"י הנשיא, כי עם ר"י נשיאה הי' בדור אחד, ובאמת כונת רש"י במ"ש שרחבא לא ראה את ר"י נשיאה, לא משום שלא הי' בדור אחד רק משום שרחוקים הי' זמ"ז, וא"צ כלל לפ"ז להגיה, ומה שקיצר רש"י כאן הכה ביאר לן להדיא בביצה י"א ע"ב עיי"ש שהביא ג"כ דברי היש מפורשים שהביא כאן ודחה אותם כמו שדחה כאן דרחבא לא ראה את ר"י נשיאה רק שהוסיף דה"ט שלא ראהו משום דהוה מפומבדיתא ולא מצאנו שעלה לא"י עיי"ש וזה פלא גדול על הרש"ל, מלבד שגם בעיקר דבריו יש להבין דלשטתו שכל מה שדחה רש"י את פירוש היש מפרשים הוא משום שרחבא לא הי' בדור אחד עם ר"י הנשיא, א"כ לא הועיל רש"י כלל בדחייתו דכיון דעכ"פ את ר"י נשיאה ראה שפיר י"ל כפירוש היש מפורשים דדייק ספיקי דרבותא בין רב יהודה לרבי יהודה נשיאה, ובאמת גם דברי רש"י עצמם המה חידוש גדול שכאן דחה הפירוש הזה של היש מפורשים ובפסחים שם רש"י גופי' פירש כן וכבר עמד בזה בגליון הש"ס שם וקדמו הרש"ל במקומו עיי"ש: