ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק חמישי · רצד
שם ע"ב בגמרא נקוט דר' חייא בר אבא בידך דדייק וגמר שמעתא מפומא דמרה שפיר כרחבא דפומפדייתא עיין להלן בש"ס דף ל"ח ע"ב דאיתא שם ג"כ דר"ח בר אבא הי' דייק וגמר שמעתתא מר"י רבי' ואיתא שם עוד דכל תלתין יומין הי' מהדר תלמודי' קמי' דר"י רבי' ודבר זה מוזכר עוד כ"פ בש"ס ונראה קצת לשער בהבנת הענין מדוע ר"ח בר אבא הי' מדייק ביותר בשמעתתי' דרבי' וגם מדוע הי' רגיל להדר תלמודי' קמי' דרב כל ל' יום עפ"י דברי הירושלמי נדרים ספ"י ר"ח בר אבא אתא לגבי ר' לעזר אמר לי' פייס לר' יודן נשייא דיכתוב לי חדא איגרא דאיקר דאיפוק לפרנסתי לארעא ברייתא ופייסי' וכתב לי' הרי ששלחנו לכם אדם גדול שלוחינו וכיוצא בנו עד שיגיע אצלינו, ר' חזקי' וכו', אכן כתב לי' הרי שלחנו לכם אדם גדול שאינו בוש לומר לא שמעתיו ועיי"ש בק"ע שביאר שאינו בוש לומר לא שמעתיו בהוראה שלא קיבל מרבותיו עיי"ש ומשמע מזה דדרכו של ר"ח בר אבא הי' שלא להגיד שום דבר רק מפי השמועה ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו כאשר כן היתה גם מדתו של ר"א הגדול שכל דבריו הי' רק מפי השמועה שלא אמר דבר שלא שמע מרבותיו כידוע (עיין סוכה כ"ח) לכן הי' מדקדק מאד בשמעתתא דרבי' וגם הי' מהדר אותן קמי' כל ל' יום כדי שיהי' הענינים שגורים על לשונו היטב באין מגרעת ולא יפול מהם דבר ארצה, למען ידע להשיב לשואליו דבר וכאמור. ועיין לעיל בחידושינו לפרק ג' מאמר קנ"ה שכתבנו שם כוונה נאותה בהבנת דברי הירושלמי הנ"ל: