ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק חמישי · רצג
שם בגמרא וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו שנאמר (ישעי' כ"ז) כי לא עם בינות הוא ע"כ לא ירחמנו עושהו. המאמר הזה תמוה מאד דמה חטא זה האיש שאין בו דעה שלא ירחמו עליו ומה יעשה אם לא חונן מאת הבורא ב"ה בכח הדעת והתבונה האם בשביל זה אין לחוס עליו הלא אפי' על בהמה וחיתו ארץ נעדרי השכל והדעת לגמרי יש לחוס ולרחם ועיין בב"מ פ"ה ע"א שרבי נענש ביסורים על שלא הי' מרחם על עגל אחד ההולך לשחיטה ונתרפא מהם כשהראה רחמנותו על בני כרכושתא עיי"ש כל המעשה ועאכו"כ שיש לרחם על אדם שאין בו דעה שהוא סוף כל סוף יצור כפיו של הקב"ה ואדרבה על איש כזה הסברא נותנת שיש לרחם עליו עוד ביותר, כי מי בדד וגלמוד, מורדף ומעונה כל היום כמוהו. ונראה בהבנת המאמר דהנה מי שהוא בעל דעת ושכל אם יבקש שירחמו עליו ויעשו לו איזהו דבר בודאי מהראוי לרחם עליו ולעשות ככל אשר יבקש כי בודאי הוא מבקש דבר לטובתו ונכון הוא שיחוסו עליו ויעמדו לימינו כי הרחמנות היא אחת מהתכונות היותר יקרות והיותר נכבדות אשר נטע ה' בלב האדם וזאת היא תורת האדם כי איש את רעהו יעזור ולאחיו יאמר חזק, אמנם מי שהוא מחוסר השכל והתבונה הוא לפעמים יוכל לבקש שירחמו עליו ויעשו לו איזהו דבר והדבר הזה הוא לרעתו, כי אין בו תבונה לעמוד על חקר דבר ולהבחין בין טוב לרע, וא"כ אם ירחמו עליו ויעשו שאלתו לא לבד שלא יגיע לו תועלת רק אדרבה יגיע לו מזה נזק גדול, וע"כ הוזהרנו כי על מי שאיך בו דעה אסור לרחם, היינו שאסור לרחם עליו סתם ולעשות משאלותיו, רק ההכרח לחקור תחלה ולהתבונן היטב אם מה שהוא מבקש הוא באמת לטובתו, ואם יתברר לנו שכן הוא אז בודאי יש לחוס ולרחם עליו ולעמוד לימינו בכל היכולת, ואסמכוהו בש"ס כאן לדבר הזה על מאמר הכתוב כי לא עם בינות הוא ע"כ לא ירחמנו עושהו, כי גם בענין התפלה שהאדם מתפלל להקב"ה יקרה כזאת שלפעמים מקוצר הראות ומחסרון בינה יתפלל על איזהו דבר בחשבו שהשגת הדבר תהי' לו לטובה גדולה ובאמת יוצמח לו ממנה רעה ונזק ואז אמנם לא ירחמנו גם עושהו ולא יפנה אל שאלתו והבן. ועיין לעיל בחידושינו לפרק רביעי מאמר רמ"ט מ"ש בענין זה: