אור ברסלב
ברכת אהרן פרק חמישי › רצא

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק חמישי · רצא

רצ

שם ברש"י מת הערוד מצאתי בה"ג אמרי במערבא כשהערוד נושך את האדם אם הערוד קודם למים מת האדם ואם האדם קודם למים מת הערוד ונעשה כס לר' חנינא ונבקע מעין מתחת עקבו עכ"ל רש"י (א) הנה המעיין בירושלמי כאן יראה שהמאמר הזה מבואר כאן בירושלמי במקומו, עיי"ש שאמרו מאי עיסקי' דהדין חברברא אלא כד הוה נכית לבר נשא אין בר נשא קדים למיא חברברא מיית ואין חברברא קדים למיא בר נשא מיית וכו' ברא לו הקב"ה מעיין מתחת כפות רגליו לקיים מה שנאמר רצון יראיו יעשה וא"כ יש להתפלא מאד על רש"י שכתב שמצא דבה"ג מביא כן בשם הירושלמי ובאמת המאמר הזה מבואר כאן בירושלמי במקומו, והדבר הזה נתן ענין רב להמבקרים לענות בו, ומפאת זה רצו להחליט דלרש"י לא הי' כל חלקי הירושלמי בשלימות וע"כ לא הביא המאמר הזה מן המקור היינו מהירושלמי עצמו רק הביא שמצא בה"ג שמביא כן בשם הירושלמי, ולפענ"ד ההשערה הזאת רחוקה מאד כי קשה להניח דרש"י שמביא הן בפירוש על הש"ס והן בפירושו עה"ת פעמים אין ספורות את הירושלמי לא הי' לו הירושלמי בשלימות והרי אפי' הירושלמי סדר קדשים שהי' חסר לנו עד עתה, ואשר גם על הנמצא והנדפס בזמנינו רבו הויכוחים והפלפולים אם הוא הירושלמי האמתי או לא כידוע מצאנו שהי' לפני רש"י ומזכירו כ"פ (ולדוגמא עיין רש"י מס' תמורה דף י"א ע"ב ד"ה דאומר ושם דף כ"ד ע"ב ד"ה לשון ובכריתות ד' רע"ב ד"ה ה"ג) בשגם בנוגע לירושלמי מסכת ברכות בודאי א"א לומר כן דמצאנו להדיא שרש"י מביא כ"פ ישר את הירושלמי ברכות בלי שום מחבר אמצעי אשר מזה מוכח בעליל שהירושלמי ברכות הי' פתוח לפניו ולדוגמא עיין בש"ס ברכות כאן בדף ב' ע"א בפירש"י על המשנה הראשונה שכתב והכי תניא בברייתא בברכות בירושלמי ועיי"ש בדף ד' ע"ב ד"ה זה שכתב ואמרינן בברכות בירושלמי, ועיין נדה ח' ע"א שפירש"י על הא דאיתא בש"ס שם דאמר ר"א הלכה כר' אליעזר שכן הוא בירושלמי ברכות, והא שרש"י הביא כאן את הירושלמי באמצעות בה"ג ולא הביאו ישר ממקומו אולי י"ל דה"ט משום דבירושלמי שהי' לפני רש"י הי' איזהו גירסא אחרת בזה המאמר, וע"כ הביאו בשם בה"ג להורות כי כן הוא צורתו האמיתית וזאת היא הגירסא הנכונה, ואף דבירושלמי אשר לפנינו נשנה המאמר כמו שהוא בה"ג, אין מזה ראי' דגם בירושלמי שהי' לפני רש"י הי' כתוב כן כי הרבה פעמים מצינן ברש"י שהביא מאמרים בשם הירושלמי וצורתם משונה מאשר המה לפנינו בירושלמי וכאשר האריך בזה בשו"ת רצ"ח בחלק אמרי בינה סי' ב' להוכיח מכמה מקומות שרש"י מביא את הירושלמי משונה ממה שהוא לפנינו ודבר זה לא ברש"י לבד מצינן כי אם גם בתוס' ובשאר קדמונים שהביאו מאמרים מירושלמי ובירושלמי אשר לפנינו נשנו המאמרים בסגנון אחר ויש מהם שלא נמצאו לפנינו בירושלמי כלל עיי"ש וכ"ז מורה שנמצאו שינוים רבים בין הירושלמי שלפנינו והירושלמי שהי' לפני הקדמונים, וי"ל דגם במאמר הזה המובא ברש"י כאן כן הוא וזה שגרם שלא הביאו רש"י מן המקור רק ע"י בה"ג וכמ"ש, ומצאתי בשדי חמד בקונטרוס כללי הפוסקים סי' ח' אות י' שהביא ג"כ המו"מ הזה של המבקרים אי רש"י הי' לו הירושלמי בתדירות (כן הוא לשונו שם ולא בשלימות כמ"ש) והביא ג"כ הדקדוק הנ"ל ברש"י כאן שכתבנו למעלה וכתב שבכיוצא בזה דייקו ג"כ מרש"י שבת צ"ב ד"ה שכן משא בני קהת שכתב שמצא בשם רבינו יצחק בר יהודה שאמר בשם רב האי שכן איתא מפורש בש"ס ירושלמי עיי"ש והדבר מבואר בירושלמי שבת במקומו, ובאמת המעיין בירושלמי שבת שם יראה שיש חילוק גדול בין צורת המאמר בירושלמי שלפנינו ובין צורת המאמר כפי שהביאו רש"י בשם הירושלמי וכאשר העיר בצדק בשד"ח שם וא"כ אין להתפלא כלל אם רש"י הביא המאמר בשם רב האי כדי להורות דזאת היא הגירסא האמיתית וה"ה דגם בנוגע להמאמר המובא ברש"י כאן בברכות יש לשער כן אף דלפנינו אין שום שינוי וכמ"ש, ועיין בשד"ח שם שהראה מקום למ"ש להלן שם בקונטרוס כללי הפוסקים סי' ט"ז אות נ"ח שכן דרך הפוסקים להביא לפעמים מאמרים בשם הפוסקים שלפניהם אף שהמאמרים האלה נמצאים בש"ס, וה"נ י"ל דרש"י כותב לפעמים בשם מי שקדם ואמר ד"ז עפ"י הש"ס ושאר דברי חז"ל אף שגם הוא ראה וידע את דברי חז"ל בגופן שלהם עיי"ש:

ב וראיתי בשד"ח שם שכתב שיש שרצו להביא עוד סמוכין להשערה. הנ"ל דהירושלמי לא הי' בתדירות לפני רש"י והא דהביא רש"י בשבת ל"ב רע"א בשם בראשית רבה היא איבדה חלתו של עולם וכו' וד"ז איתא ג"כ בירושלמי שבת שם במקומו ומוכח מזה ג"כ דהירושלמי לא הי' בתדירות לפני רש"י כנ"ל. ואנכי מצאתי עוד באיזהו מקומן ברש"י שמביא דברים המבוארים בירושלמי לפעמים בשם בראשית רבה ולפעמים סתם בשם המדרש עיין רש"י עה"ת בראשית ד' י"ט שהביא בשם בראשית רבה דשתי נשים שלקח לו למך היתה אחת לפו"ר ואחת לתשמיש עדה לפו"ר וצלה לתשמיש ודבר זה איתא בירושלמי יבמות פ"ו ה"ה (ושם איתא להיפוך דעדה היתה לתשמיש שהי' מתעדן בגופה וצלה שהי' יושב בצלה של בנים עיי"ש) ועיי"ש בפרשה כ"ב י"ד שהביא בשם מדרש אגדה ה' יראה עקידה זו לסלוח לישראל בכל שנה וכו' ודבר זה איתא בירושלמי תענית פ"ב ה"ד ועיי"ש בפרשה ל"ב ט"ו שהביא על מקרא עזים מאתים דבבראשית רבה דורש מכאן לעונה האמורה בתורה ודבר זה איתא בירושלמי כתובות פ"ה ה"ז. אמנם בעיקר הדבר נראה דאין להסתייע מזה כלל לענין אם הי' לפני רש"י הירושלמי בשלימות או בתדירות או לא כי גם מאמרים המובאים בש"ס בבלי אם נמצאו ג"כ במדרש מצאנו לרש"י כ"פ שמביא אותם בשם המדרש ולא בשם הש"ס וכבר ישב על מדוכה זו בשו"ת רצ"ח בחלק אמרי בינה שם בסי' ב' עיי"ש שהביא מקומות אחדים ברש"י עה"ת שמביא מאמרים בשם המדרש והמאמרים האלה נמצאים בש"ס ואנכי מצאתי עוד איזהו מקומות ברש"י שמביא בשם המדרש מה שהוא מבואר בש"ס ואזכירם פה:

בראשית כ"ב י"ד הביא רש"י בשם מדרש אגדה דמלקי צדק הוא שם בן נח וזה מבואר בנדרים ל"ב ע"ב, שם י"ב י"א מביא רש"י בשם מדרש אגדה על מקרא הנה נא ידעתי דעד עכשיו לא הכיר אברהם בשרה ודבר זה איתא ג"כ בש"ס ב"ב ט"ז ע"א, שם י"ח י"ח מביא רש"י בשם מדרש אגדה דה"ט שאמר הכתוב ואברהם הי' יהי' לגוי גדול משום דכתיב זכר צדיק לברכה הואיל והזכירו ברכו וזה מבואר בגמ' יומא ל"ח ע"ב. שם ל"ב ל"ב מביא רש"י בשם מדרש אגדה על הכתוב ויזרח לו השמש דאותן שעות שמיהרה לשקוע בשבילו כשיצא מבאר שבע מיהרה לזרוח בשבילו וזה מבואר בש"ס חולין צ"א ע"ב, שמות י"ח ט' מביא בשם מדרש אגדה ויחד יתרו שנעשה בשרו חדודין חדודין וכו' וזה מבואר בש"ס סנהדרין צ"ד ע"א, שם כ"ט מ"ג מביא בשם מדרש אגרה ונקדש בכבודי אל תקרא בכבודי אלא במכובדי ודבר זה איתא בש"ס זבחים קט"ו ע"ב, דברים ח' י"א מביא רש"י בשם מדרש אגדה דאין המצוה נקראת אלא על שם הגומרה שנאמר ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים וכו' ודבר זה איתא בסוטה י"ג ע"ב, באסתר ד' ט"ז מביא רש"י בשם מדרש אגדה אשר לא כדת שעד עתה באונס ועכשיו ברצון וזה מבואר במגילה ט"ו ע"א, שם מביא רש"י בשם מדרש אגדה וכאשר אבדתי מבית אבא אובד ממך וזה מבואר ג"כ במגילה שם בקהלת ט' ט"ז מביא רש"י בשם מדרש אגדה עיר קטנה זה הגוף וכו' והמאמר הזה מבואר בנדרים ל"ב ע"ב, ודבר זה לא לבד ברש"י מצאנו כי אם גם בתוס' וברמב"ם שמביאין לפעמים בשם המדרש מה שהוא מבואר בש"ס כאשר העיר בזה ג"כ בשו"ת רצ"ח שהבאתי, ובטעם הדבר מדוע באמת מביאים רש"י ותוס' בשם המדרש דברים הנמצאים ג"כ בש"ס כתב בשו"ת רצ"ח שם משום דזה היי דרכם של הקדמונים לכנות כל ענין אגדה ודרוש אף הנמצא בש"ס בבלי בשם מדרש עיי"ש, אמנם בשדי חמד כללי הפוסקים סי' ט"ז אות נ"ט כתב השערה אחרת בזה דה"ט משום שהקדמונים אחזו בזה דרך בעל התלמוד להביא ממקום היותר מוקדם כמו שכתבו התוס' בכמה מקומות שאינו רוצה לפשוט מדברי האמוראים אלא ממשנה או מברייתא, ככה בחרו הקדמונים בעניני אגדות להביא מהמדרשות אף מה שנאמר בגמרא לפי שהמדרשים קודמים להתלמוד עיי"ש וההשערה הזאת נראה יותר מתקבלת כי באמת ספרי האגדה קודמים זמן רב לספרי ההלכה ועור מאות שנים בטרם נכתבו ההלכות בספר כבר חוברו ספרי האגדה ונתפרסמו בעם כאשר כן מצאנו הרבה פעמים בש"ס עצמו שמוזכרים בו כבר ספרי דאגדתא כדבר המצוי והמפורסים, עיין לדוגמא ברכות כ"ג וגיטין ס' וכאלה רבות עוד וא"כ אין תימא כלל אם במקום שהקדמונים הי' צריכים להביא איזהו מאמר אגד' הנמצא הן בש"ס והן במדרש בחרו להביאו בשם המדרש שהוא המקום היותר מוקדם וכאמור. בשגם כי השערת הס' שו"ת רצ"ח שהבאתי תצדק רק במקום שהקדמונים מביאים איזהו מאמר סתם בשם המדרש דאז אמנם י"ל שכן הי' דרכם לכנות כל מאמר אגדי בשם מדרש ולעולם כוונתם על מאמר הש"ס אבל מה נענה במקום שמביאים להדיא בשם בראשית רבה וכדומה והדברים נמצאים בש"ס כדוגמאות שהביא שם מרש"י ותוספות רמב"ם ותוספות הלא שמה אין מקום כלל להשערה הזאת כמובן ויש לי עוד הרהורי דברים בזה, אכן בהיות שהדבר יוצא חוץ מגדרינו בזה אקצר:

ג ומצאתי עוד ראי' גדולה לההשערה הנ"ל שרש"י לא הי' לפניו הירושלמי בשלימות או בתדירות בדברי רש"י גיטין ל"ו ע"א ד"ה בשביעית בזה"ז שכתב שמצא בתלמידי רבינו יצחק הלוי שכתוב במסכת גיטין בירושלמי מנין שאין השמיטה נוהגת אלא בזמן שיובל נוהג שנאמר וזה דבר השמיטה שמוט אחת שמיטת יובל ואחת שמיטת שביעית וכו' עיי"ש ודבר זה מבואר אמנם בירושלמי גיטין שם במקומו פ"ד ה"ג ומדהוצרך רש"י להביא את הירושלמי ע"י אמצעי היינו באמצעות תלמידי רבינו יצחק ולא הביאו ישר ממקורו ש"מ שלא הי' לפניו הירושלמי בשלימות או שלא הי' לפניו עכ"פ הירושלמי בתדירות וזה ראיה עצומה:

עוד נלפע"ד להביא סמוכין לההשערה הנ"ל מדברי רש"י מ"ק י"ח ע"ב שכתב על הא דאיתא במשנה שם ואין מגיהין אות אחת אפי' בספר עזרא וז"ל ואני שמעתי עזרה בה' ופי' ספר מוגה הי' בעזרה שממנו הי' מגיהים כל ספרי גולה עכ"ל והמעיין בירושלמי שם במקומו יראה שכן הוא הגירסא שם עזרה בה' ורש"י כתב כי שמע שיש גורסין כן ומשמע ג"כ מזה דרש"י לא הי' לו הירושלמי בשלימות או עכ"פ בתדירות וכמ"ש למעלה אכן לפמ"ש לעיל דבירושלמי שהי' לפני רש"י הי' כמה שינוים מהירושלמי אשר לפנינו י"ל דבאמת בירושלמי שהי' לפני רש"י הי' כתוב ג"כ עזרא באלף ולא בה' כמו שהוא הגירסא בש"ס וע"כ הגירסא עזרה בה' הי' נראה לרש"י כדבר חדש, ואולי י"ל דמה שכתב רש"י ואני שמעתי אין כונתו על הגירסא בעצמה היינו ששמע שיש לגרוס עזרה בה"א דזה באמת ל"ה דבר חדש כי כן מבואר בירושלמי רק כוונתו על הפירוש והיינו דספר עזרה הכוונה הספר המוגה שהי' בעזרה שממנו הי' מגיהים כל ספרי גולה, וזה הוה באמת מלתא חדתא כי המפורשים אשר על הירושלמי פרשו דברי הירושלמי בענין אחר דספר העזרה היינו ס"ת שהכה"ג קורא ביוה"כ כמבואר בפ"מ ובק"ע שם. ובהיותי בזה זכור אזכור מה דתמי' לי טובא ע"ד המפורשים הנ"ל שפירשו דספר העזרה היינו ספר שכה"ג קורא ביוה"כ וקמ"ל המתניתין דאין מגיהין אותו במועד אע"ג דצריך לרבים עיי"ש בדבריהם, ולא זכיתי להבין איזהו צורך רבים יש להגיה במועד ספר שיצטרכו לקרות בו אחר שנה ולכל המוקדם (אם המדובר מחוה"מ של פסח) אחר ששה חדשים, האם ימעט הזמן להגיה אותו אחר המועד שיעלה על הדעת להתיר להגיה אותו במועד ואולי מפאת זה עצמו לא הי' ניחא לי' לרש"י לפרש הכי ופירש בענין אחר דהכוונה על הספר המוגה שהי' בעזרה וכנ"ל, אבל יהי' איך שיהי' פירוש המפורשים הנ"ל קשה מאד וצע"ג לעמוד על דעתם:

ד והנה לעיל הבאתי מכמה מקומות ברש"י עה"ת שמביא בשם המדרש מאמרים הנמצאים בש"ס אזכיר בזה מה שמצאתי עוד חידוש ברש"י עה"ת שמלבד המקומות שרש"י בעצמו מביא בשם המדרש מה שנמצא בש"ס, הנה כמה מאמרים שנשנו סתם ברש"י בדרך פירוש הכתובים מצוין מקומם בציוני המקומות אשר בפירש"י (ואשר כפי הנראה אינם מרש"י עצמו) שהמה לקוחים ממדרש או ממכילתא והמאמרים האלה ישנם בש"ס וזה חידוש כי תמיד כשהמאמר נמצא בש"ס מצוין בשורה ראשונה המקום בש"ס ורק אח"כ לפעמים מוזכר ג"כ שכן הוא במדרש או במכילתא כידוע לכל הוגה בפירש"י ומדקדק בדבריו הקדושים, ואלה הם המקומות שמצאתי:

שמות ד' ז' כתב רש"י על מקרא ויוציאה מחיקה מכאן אמרו שמדה טובה ממהרת לבוא ממדת פורעניות ומצוין שם מקור המאמר שמות רבה והדבר מבואר בשבת צ"ז ע"א. שם ג' ט"ו זה שמי לעולם פירש"י לעלם כתיב העלימהו שלא יקרא ככתבו ומצויין שמות רבה ובד"ז איתא בקידושין ע"א. שם ד' י"ח וישב משה אל יתר חותנו פירש"י ליטל רשות שנשבע לו ומצוין מכילתא וד"ז איתא בנדרים ס"ה ע"א. שם כ"א ל"א או בן יגח כתב רש"י יכול אינו חייב אלא על הגדולים ת"ל או בן יגח וכו' לחייב על הקטנים כגדולים ומצוין מכילתא וד"ז איתא בש"ס ב"ק מ"ד ע"א. שם ל"ב י' ועתה הניחה לי כתב רש"י שכאן פתח לו פתח והודיעו שהדבר תלוי בו ומצוין שמות רבה וד"ז איתא בברכות ל"ב ע"א. ויקרא ה' ט"ו נפש כי תמעול מעל כתב רש"י אין מעילה בכ"מ אלא שינוי וכו' ומצויין תו"כ וד"ז איתא במעילה י"ח ע"א. שם י"ד ל"ד ונתתי נגע צרעת כתב רש"י בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם ומצוין ויקרא רבה וד"ז איתא בהוריות י' ע"א. במדבר י"ג ל"א כי חזק הוא ממנו כתב רש"י כביכול כלפי מעלה אמרו ומצוין במדבר רבה וד"ז איתא בסוטה ל"ה ע"א. הנה רשמתי כמה מאמרים כאלה הבאים תחת ידי כעת שמצוין מקומם ברש"י שהמה לקוחים מהמדרש והמכילתא והמה נמצאים בש"ס וזה חידוש שראוי לתת עליו לב אבל אין כאן המקום להאריך בענינים כאלה:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה