אור ברסלב
ברכת אהרן פרק חמישי › רפ

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק חמישי · רפ

רעט

שם בגמרא וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. עיין במהרש"א כאן שהעיר איך אמר עלי על שמואל שחייב מיתה, הרי לפי חשבון הי' אז שמואל קטן פחות מב' שנים. דדרשינן וישב שם עד עולם עד עולם של לוים היינו כ' שנים וכיון שכל ימיו של שמואל לא הי' רק נ"ב שנים ע"כ הי' אז פחות מב' שנים וקטן הלא ל"ה בר עונשין, ותירץ דרק בדיני אדם ל"ה קטן בר עונשין. אבל בדיני שמים גם קטן חייב ומה שמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה הוה ג"כ בדיני שמים עיי"ש, ולפענ"ד דבריו תמוהים דבדיני שמים אפילו בן י"ג דהוה כבר גדול בדיני אדם ג"כ ל"ה בר עונשין, דחיוב עונשין בד"ש אינו מתחיל רק משנת עשרים ולמעלה כמ"ש הרמב"ם בפירוש המשנה סנהדרין פ"ז דמפי השמועה למדנו שאין הקב"ה מעניש את האדם אלא אחר עשרים שנה וכן משמע ג"כ מש"ס דשבת פ"ט שאמר יצחק להקב"ה דל עשרין דלא ענשית עלייהו ועיי"ש בפירש"י שכתב שכן מצאנו בדור המדבר שלא ענש הקב"ה אלא מכ' שנה ומעלה, וכן הוא ג"כ בירושלמי ביכורים פ"ב הובא בתוס' מו"ק כ"ת ע"א ד"ה מת) ימי שנותינו שבעים שנה צא מהן עשרים שאין ב"ד של מעלה עונשין וכורתין וכו' (ועיין בטו"ז יו"ד סי' רס"ה ס"ק ג' דמה"ט אומרים בב"מ כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעט ומקדימין חופה למע"ט משום שהחופה קודמת דבן י"ח לחופה ואין האדם נענש בב"ד של מעלה עד שהוא בן עשרים עיי"ש) ואם אמנם שיש חולקין ע"ז וס"ל דגם פחות מבן עשרים הוה בר עונשין בד"ש, כאשר האריך בזה בתשו' ח"צ סי' מ"ח עיי"ש שדחה הראי' מש"ס דשבת הנ"ל דאין למידין מדברי אגדה, הנה גם החולקין לא ס"ל רק דד"ש דמיין לדיני אדם וכיון שמשנת י"ג נעשה האדם בר עונשין בד"א נעשה אז ג"כ בר עונשין בד"ש אבל שיתחיל חיוב עונשין בד"ש עוד קודם שמתחיל החיוב בד"א כדוגמא שכתב המהרש"א דבן שתי שנים כבר יהי' בר עונשין בד"ש זה ליכא דס"ל הכי ע"כ דברי המהרש"א המה חידוש גדול וצ"ע:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה