ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק חמישי · רעב
שם בגמרא ונקתה ונזרעה זרע מלמד שאם הית' עקרה נפקדת דברי ר' ישמעאל א"ל ר"ע א"כ ילכו כל העקרות כולן ויסתתרו וכו' אלא מלמד שאם היתה יולדת בצער יולדת בריוח וכו' (א) יש להבין באיזהו סברא נחלקו ר"י ור"ע ומה דעתי' דר"י הרי שפיר הקשה לי' ר"ע, ולפמ"ש למעלה במאמר הקודם י"ל בזה רעיון נכון דר"י ור"ע אזלי לשטתייהו, דלכאורה יש לתמוה במה שהקשה ר"ע שכל העקרות יסתתרו, הרי אסורות לעשות כן משום איסור יחוד ומשום איסור גרם מחיקת השם, אכן כתבנו לעיל דאם עושות זאת כדי להפקד בבנים מותרות, דעשה דפ"ו דוחה לאיסור יחוד ולאיסור גרם מחיקת השם וזה דוקא אם נאמר דאשה מיפקדא אפ"ו אבל אם נאמר דאשה לא מיפקדא אפ"ו ל"ל הכי, והנה בדורש לציון דרוש י"א בסופו העלה דד"ז אי נשים איתנייהו בפ"ו אי לא תליא אי יש אם למקרא או יש אם למסורת, דביבמות פ"ה ע"ב איתא דה"ט דאיש מצוה על פ"ו ואין האשה מצוה על פ"ו משום דכתיב וכבשוה איש דרכו לכבוש ואין אשה דרכה לכבוש ומקשה הש"ס אדרבה וכבשוה תרתי משמע אמר ר"נ וכבשה כתיב וזה לא יתכן רק אם נאמר דיש אם למסורת אבל אם נאמר דיש אם למקרא ל"ל הכי, וצ"ל דמאן דס"ל יש אם למקרא אה"נ דיסבור דאשה ג"כ מצוה על פ"ו דוכבשוה תרתי משמע עיי"ש ולפי המבואר בסנהדרין ד' ע"ב נחלקו ר"י ור"ע בפרט זה אי יש אם למקרא או אם למסורת דר"י דרש לטטפת לטטפת לטוטפות הרי כאן ארבע משום דס"ל יש אם למסורת ור"ע קאמר דא"צ דטט בכתפי שתים ופת באפריקי שתים משום דס"ל יש אם למקרא עיי"ש, וא"כ י"ל דר"י ור"ע בש"ס כאן קאי בשטתייהו, דר"י כשטתי' דיש אם למסורת ושפיר יוכל לסבור דאשה לא מיפקדא אפ"ו ולכן ס"ל שאם היתה עקרה נפקדת ול"ק הרי לפ"ז יסתתרו כל העקרות, דלשטתו דנשים ליתנייהו בפ"ו אסורות להסתתר משום איסור יחוד וגרם מחיקת השם, אמנם ר"ע כשטתי' דיש אם למקרא וע"כ ס"ל דנשים איתנייהו בפ"ו, ולפ"ז אם נאמר דאם היתה עקרה נפקדת שפיר רשאות להסתתר דהעשה דפ"ו דוחה לאיסור יחוד ולאיסור של גרם מחיקת השם ולכן הקשה א"כ ילכו באמת כל העקרות ויסתתרו, וע"כ לא ניחא לי' מה"ט במה דדרש ר"י, וס"ל רק שאם היתה יולדת בצער יולדת בריוח וכו' אבל לא שתהי' נפקדת כשהיתה עקרה ודוק:
ב ובזה יעלה בידינו דבר נחמד בישוב קושית התוס' בסוטה כ"ו ע"א ד"ה אמר אהא שהקשה ר"ע לר"י א"כ ילכו כל העקרות ויסתתרו הרי גם עליו יקשה כן דא"כ ילכו כל היולדות בצער ויסתתרו כדי שילדו בריוח, ולפמ"ש למעלה הענין נכבד דבאמת אין מקום לחוש שהנשים יסתתרו לכתחלה כיון שיש במעשה הסתירה איסור יחוד וגם איסור מחיקת השם, ורק אם נאמר שזה מועיל להוליד מותר ליעבד איסורא, דעשה דפ"ו דוחה אותו, ושפיר יש לחוש שילכו לכתחלה ויסתתרו וא"כ זה דוקא אם נאמר כר"י שאם היתה עקרה נפקדת אז אמנם י"ל דעשה דפ"ו דוחה לאיסורא אבל אם נאמר כר"ע דהתועלת היא רק שאם היתה יולדת בצער יולדת בריות ממילא ליכא בזה מ"ע דפ"ו, וא"כ אה"נ דאסורות להסתתר הן משום איסור יחוד והן משום איסור של גרם מחיקת השם ושוב אין מקום לחוש שילכו היולדת בצער ויסתתרו כדי שילדו בריוח כיון דאסורות לעשות כן וכאמור:
ג ואם נאמר כמו שצדדנו למעלה באות ב' במאמר הקודם דאפי' אם נשים ליתנייהו בפ"ו ג"כ יש סברא לומר שמותרות להסתתר ולעבור על איסור יחוד וגרם מחיקת השם כדי שיקיים הבעל מ"ע דפ"ו דאומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך י"ל ג"כ בהבנת הפלוגתא שבין ר"י ור"ע בש"ס כאן, לפי מה שצדדנו שם דזה תליא בפלוגתת רבי ורשב"ג בעירובין ל"ב אי ניחא לי' לחבר דליעבד איהי איסורא קלילא כדי שלא ליעבד ע"ה איסורא רבה או דילמא ניחא לי' לחבר דליעבד ע"ה איסורא רבה ואיהי' אפי' איסורא קלילא לא ליעבד עיי"ש בדברינו, א"כ ר"י יסבור כרשב"ג דניחא לי' לחבר דליעבד ע"ה איסורא רבה ואיהו אפי' איסורא קלילא לא ליעבד, אשר לדיעה זו ל"א בשום פעם חטא בשיל שיזכה חבירך כמ"ש ולכן שפיר קאמר דאם היתה עקרה נפקדת, ול"ק הרי לפ"ז יסתרו כל העקרות דאין לחוש לזה כיון שיש בסתירה איסור יחוד וגרם מחיקת השם, ואי שעי"ז יזכה הבעל הנה לשטתו ל"א חטא בשביל שיזכה חבירך ואפי' היכי דלא פשע וא"כ אין האשה רשאה ליעבד איסורא כדי שיזכה הבעל, אמנם ר"ע יסבור כרבי דניחא לי' לחבר דליעבד הוא איסורא קלילא ולא ליעבד ע"ה איסורא רבה, דהיכי דלא פשע אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך, וה"ה שרשאה ליעבד איסורא כדי שיזכה הבעל, ולכן שפיר הקשה אם נאמר דאם היתה עקרה נפקדה א"כ יסתרו כל העקרות, דאף שיש בזה איסורא הנה כדי לזכות את הבעל רשאה למיעבד איסורא דהוא ס"ל דהיכי דלא פשע אומרים חטא בשביל שיזכה חבירך וע"כ ס"ל רק שאם היתה יולדת בצער יולדת בריוח וכו', ולפ"ז תהי' ג"כ מיושבת קושית התוס' בסוטה שהבאנו, שהקשו דהרי גם לדעת ר"ע יקשה שיסתרו כל הנשים היולדות בצער כדי שילדו בריוח. ועם האמור הענין נכון מאד, דבשלמא אם התועלת היא שאם היתה עקרה נפקדת שפיר רשאה להסתתר וליעבד איסורא כיון שיגיע מזה זכות להבעל, ולכן אמנם יש לחוש שיסתרו כל העקרות, אבל אם התועלת היא רק שאם היתה יולדת בצער תלד בריוח וכו' א"כ אין שום זכות להבעל מזה וממילא אסורות להסתתר וכיון שכן אין מקום לחוש שיסתתרו לכתחלה דכיון שיש בזה איסורא לא חשידי ליעבד איסורא בידים וכאמור. ועיין בתשו' בית יצחק למו"ז מאוה"ג זצלה"ה חא"ח סי' ח"י שפלפל אי בנשים שייך לומר חטא בשביל שיזכה חבירך, לפי מה, שחידש שם דמה דאמרינן חטא בשביל שיזכה חבירך הוה מטעם ערבות שכל ישראל עריבין זה בזה, א"כ בנשים דליתנייהו בכלל ערבות כמ"ש הרא"ש בברכות כ' ל"ש לומר חטא בשביל שיזכה חבירך עיי"ש, ועיין לעיל בחידושינו לפרק שלישי מאמר קע"ב מ"ש בהך מילתא אי נשים איתנייהו בערבות עיי"ש בדברינו: