אור ברסלב
ברכת אהרן פרק חמישי › רסו

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק חמישי · רסו

רסה

שם בגמרא והיכי דמי הלכה פסוקה אמר אביי כי הא דר"ז דאמר ר"ז בנות ישראל החמירו על עצמן וכו'. (א) עיין בירושלמי כאן שנשנו שם ג"כ כל ההלכות הפסוקות המובאות בש"ס כאן שיש לעמוד ולהתפלל מהן, ונתוספו עוד עליהן הא דאמר בר קפרא די"א יום שבין נדה לנדה הלמ"מ, והא דכמה מעלות בקודש וכמה מעלות בתרומה שכן שאל אבדן לרבי כמה מעלות בקודש והשיב לו ד' וכמה מעלות בתרומה וא"ל שלש וקאים ומצלי עיי"ש:

ב ועיין בב"י או"ח סי' כ' שהביא בשם הרא"ה דה"ט שתקנו לשנות פרק איזהו מקומן קודם התפלה לפי שאין בכל אותו פרק מחלוקת והוא משנה ברורה למשה מסיני, וזה תמוה מאד דהמעיין בפרק איזהו מקומן יראה שיש בו כמה מחלוקת בענינים השנוים במשנה שם מהן בנוגע לעיקר הדינים שבמשנה ומהן בנוגע לביאורם וגדרם אשר גם מזה מוכח שאין המשנה הזאת ברורה כ"כ כדברי הרא"ה ואזכיר אלה מהמחלוקות העולות על זכרוני (א) בדף נ"ג ע"א היכי עביד (מתנת אצבע בקרן) ר"י ור' אלעזר חד אמר נותן אמה אילך ואמה אילך וחד אמר מחטא ויורד כנגד חודו של קרן. (ב) שם באותו עמוד על הא דאיתא במשנה שם דשירי הדם הי' שופך על יסוד דרומי אמרו בגמ' דזה הוה מחלוקת בין ר' ישמעאל ורשב"י דר"י ס"ל דזה וזה (היינו הן חטאות הפנימיות והן חטאות החצונות) הי' שופך ליסוד מערבי משום שכן מצאנו בחטאות הפנימיות ויליף חצונות מפנימות ורשב"י ס"ל דזה וזה הי' שופך ליסוד דרומי או משום דס"ל דכולי' מזבח בצפון קאי או משום דס"ל דכולי' פתח בדרום קאי ועיי"ש בגמ' דתני דבי ר' ישמעאל בר' שמעון בן יוחאי זה וזה יסוד מערבי וסימנך משכו גברי (היינו תלמידי ר"י) לגברא (היינו ר"ש) א"כ לפי האמת לא אתיא מתניתין גם כרשב"י, ואפי' אם נניח כגירסת התוס' שם תני דבי ר' ישמעאל ברשב"י זה וזה יסוד דרומי וסימנך משכינהו גברי (היינו רשב"י ונקרא גברי בלשון רבים משום שמוזכר שמו ושם אביו) לגברא (היינו ר"י שמוזכר לבדו בלא שם אביו) אבל מ"מ אנו רואים שהי' מחלוקת בפרט זה ורק שאח"כ הודה ר"י לרשב"י וא"כ לא שייך לומר דהמשנה הזאת הוה משנה ברורה למשה מסיני דאילו הי' ברורה למשה מסיני לא הי' אפשר בה מחלוקת כמ"ש הרמב"ם בפ"א מה' ממרים ה"ג דדברי קבלה אין בהם מחלוקת לעולם וכל דבר שתמצא בו מחלוקת בידוע שאינו קבלה ממשה רבינו עיי"ש (ג) בדף נ"ג ע"ב לענין הא דאיתא במתניתין שם דדמה של עולה טעון שתי מתנות שהן ארבע יש פלוגתא בין רב ושמואל היכי עביד רב אמר נותן וחוזר ונותן ושמואל אמר מתנה אחת כמין גמא (ד) בדף נ"ו ע"ב לענין הא דאיתא במשנה שם דמעשר ופסח טעונין זריקה אמרו בגמ' מאן תנא (דמעשר ופסח בזריקה) א"ר חסדא ריה"ג היא וכו' דאילו ר' ישמעאל ס"ל דמעשר ופסח בשפיכה עיי"ש. (ה) בדף נ"ז ע"ב לענין הא דאיתא במתניתין דפסח אינו נאכל אלא עד חצות אמרו בגמרא מאן תנא א"ר יוסף ראב"ע הוא דאילו ר"ע ס"ל דפסח נאכל כל הלילה עיי"ש הרי שיש כמה מחלוקות בפרק איזהו מקומן ע"כ דברי הרא"ה צע"ג. (ושוב ראיתי שבקושיא זאת האחרונה מהא דפסח נאכל עד חצות עמד ג"כ הפמ"ג בסי' נ' שם בא"א ס"ק ב' ועיי"ש מ"ש בזה):

ג ודרך אגב אזכיר בזה במה שהבאתי למעלה דברי התוס' בזבחים כ"ג ע"ב שגרסו תנא דבי ר' ישמעאל ברשב"י זה וזה יסוד דרומי וסימנך משכינהו גברי לגברא וכתבו דה"ט דנקרא רשב"י גברי בלשון רבים משום שמוזכר שמו ושם אביו משא"כ בר' ישמעאל לא מוזכר רק שמו לבד, הנה לולי דמסתפינא הייתי אומר בזה השערה אחרת וה"ט שקראו את רשב"י בלשון רבים משום שנקרא בשני שמות לפעמים בשם סתם ר"ש ולפעמים בשם רשב"י כי כידוע סתם ר"ש ורשב"י אחד הוא (עיין רש"י שבועות ב' ע"ב וברשב"ם ב"ב ק"ב ע"א) וע"כ כנהו בדרך צחות גברי בלשון רבים והבן:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה